עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ ניסן תשפ ‪'‬ ט | 27.3.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 56 | חג פסח שמח ואביב פורח אל בני ובנות ישראל אשר מכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו! ש לום וברכה! בהמשך למכתב מראש חודש ניסן, שבו נידון העניין של "זמן חירותנו" במשמעותו הכפולה: חירות בני ישראל וחירות השכינה, כביכול, כפי שהדבר מצוין בפסוקים ובמאמרי חז"ל רבים, שהרי ישראל נמצאים בגלות, נמצאת גם השכינה (בגלות) אתם. ("גלו למצרים, שכינה עמהן"), משום כך גם הגאולה היא באופן של "גוי ואלוקים". במכתב גם הובהר כיצד צריכה החירות האמיתית להתבטא בחיים ת, הן ביחסים שבין ּ - בשאיפה מתמדת לחירות ולרחבו אדם ל"מקום" והן ביחסים שבין אדם לחברו, ל"בריות". בנך - כל הבנים נתעכב כאן על נקודה עמוקה יותר בנידון, והיא בנוסף ת בשני התחומים האמורים - דורשת ּ לחירות ולרחבו החירות האמיתית שכל פעולה, הן פעולה בקו של "טוב לשמים" והן פעולה בקו של "טוב לבריות" - תכלול בקרבה את שני הקווים, ובאופן של אי-הגבלה ורחבות בשניהם. זהו דבר שהוא גם, דרך אגב, צעד להעמקת והשלמת העניין של אחדות אמיתית בכל הבריאה - שזו הרי משימתו של ישראל, כיחיד וכעם: "גוי אחד - בארץ", עפ"י הפירוש: גוי העושה (מגלה) את ה"אחד" (גם) בענייני "ארץ" (דברים ארציים וגשמיים). לדוגמה - החל בחג הפסח, אנו רואים שכאשר יהודי ניגש לערוך את ה"סדר", באופן הטוב ביותר של "טוב לשמים" - חדור בהכרת טובה לקב"ה על הגאולה, חי מחדש את גאולתו העצמית, לפי הנוסח: "אשר גאלנו" "וגאל את אבותינו" - עליו לפתוח את ה"סדר" בהכרזה על "כל דכפין" "וכל דצריך", למשוך מיד אל הסדר את אלה שאינם מסוגלים לערוך בעצמם את ה"סדר". - יתר על כן: כל סדר ההגדה מבוסס על "והגדת לבנך" - לספר לזולת (ולהשפיע עליו) - והרי משמעות "לבנך" היא - לכל "ארבעת הבנים", וכן, לפי פירוש חכמינו ז"ל: "לבניך - אלו התלמידים", הכוונה, אף כאן, אינה לבניו שלו בלבד, כי אם לכל אחד שאפשר להשפיע עליו ולקרבו ליהדות. בניך - אלו התלמידים הוא הדבר גם בקשר לחג השבועות, זמן מתן תורתנו, שבהתאם לפירוש האמור לגבי "זמן חירותנו", הכוונה גם כאן: התורה שלנו, שנתן לנו הקב"ה ותורת ה', התורה והמצוות שהקב"ה בכבודו ובעצמו, כביכול, שומר אותן, כפי שהמדרש מסביר את הפסוק: "מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל", שהם דבריו, חוקיו ומשפטיו, דברים, חוקים ומשפטים שהקב"ה מקיים. גם בעניין זה של "תלמוד תורה, כנגד כולם", כשאדם לומד את תורת ה', התורה שהקב"ה משתעשע בה "וקורא כנגדו" - לא די בכך שהוא לומד בעצמו, אלא כאמור צריך להיות "ושננתם לבניך" - אלו התלמידים". יתר על כן: האופן הנחה ביותר בתלמוד תורה הוא תלמוד תורה דרבים, ואימתי אדם מסוגל להבין היטב את התורה - כאשר הוא לומד עם הזולת, "מתלמידי יותר מכולם". ואהבת ...וכשם שזה בקווים של תורה וגמילות חסדים, כאמור, כך גם בקו של עבודה - זו תפילה. כידוע, הוסדרו תפלות יום-יום במקומן של הקורבנות, כשלפי פשוטו של דבר, הכוונה לקורבן התמיד, הוא הקורבן היום-יומי שהוקרב בבית המקדש בבוקר ובערב. קורבן התמיד - יחד ע"י "מחצית השקל", (שתרם כל אחד מבני ישראל). ובמיוחד לפי המוסבר בספרי מוסר, שאחד הרמזים במחצית השקל הוא שיהודי מגיע לשלמות רק כשהוא מתאחד עם יהודי אחר. דבר זה מודגש עוד יותר על ידי ההוראה שכשיהודי עומד להתפלל, אפילו ביחידות, עליו לומר לפני התפילה: "הריני מקבל עלי מצוות עשה ואהבת לרעך כמוך". כיוון שהגאולה מן הגלות הנוכחית תהיה "כמי צאתך מארץ מצרים. אראנו נפלאות". אשר, כאמור, הייתה באופן של "כהושעת גוי ואלוקים", מובן מזה שההתנהגות והמידה המקרבות את הגאולה היא ההשתדלות לעשות בשני התחומים, בטוב לשמים, לסייע לגאולת "שכינתא מגלותא" ובטוב לבריות, ששום יהודי לא ילך, חלילה, לאיבוד בגלות. באמצעות העבודה בכל שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות-חסדים בחירות אמיתית, עפ"י המוסבר לעיל. ויהי רצון שעל ידי כך שבנ"י יהיו "כולנו כאחד", יראו מיד ובגלוי את ה"ברכנו אבינו", ויקוים מיד "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", על ידי ה"עבודה" של "גוי אחד בארץ" - ואלוקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ, בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקינו. בכבוד ובברכת חג הפסח כשר ושמח, מנחם שניאורסאהן י"א ניסן, התשל"ה ברוקלין, ניו יורק בס״ד