עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ אב תשפ ‪'‬ ג | 17.7.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 60 מה סטריט גול-ן השלישי משותף לילדות מאל-רום, מרום גולן, קצרין, יונתן, נטור, חיספין, נוב, אבנ"י איתן", נאות גולן, גמור, בני כולן השתתפו בטורניר סטריט יהודה ומבוא חמה? עכשיו, כשסיימנו את שנת גול-ן השלישי לילדות! האימונים בקבוצת כדורגל הילדות של אשכול "אל על", זאת הזדמנות טובה להיזכר רגע באחד מאירועי השיא שלנו השנה - טורניר סטריט גול לילדות מכל קבוצות שונות 11 התרגשנו מאוד לפגוש רחבי הגולן! בטורניר ג'-ד' וטורניר ה'-ו' של ילדות מצפון, מרכז ודרום הגולן, שהמשותף לכולן הוא אהבתן לכדורגל זאת כבר השנה השלישית שהטורניר מתקיים ושמחנו לארח השנה ילדות מיישובים נוספים, שהגיעו בפעם הראשונה. שכירה, או עצמאית אם רק הייתן יודעות כמה פעמים ביום אני מתחבטת בשאלה הזו. נכון לרגע זה, אני שכירה עם תכנון עתידי להפוך לעצמאית ת ראו, החזרה לארץ, אחרי כל כך הרבה חודשים של טיול, הייתה מורכבת. קצת קשה להסביר, אבל זה מרגיש כאילו צברת איזשהו פער מאחורי כולם. לכאורה, חזרת לשגרה, אבל בראש, את עדיין במקום אחר. כמו לקפוץ אל תוך קרוסלה שכבר מסתובבת. מין סחרור פתאומי. עם כל הדבר הזה, כל מה שחיפשתי היה קצת יציבות, לכן בחרתי לחזור למקום העבודה הקודם שלי, מקום שאהבתי ונתן לי בדיוק את הנחיתה הרכה שהייתי צריכה. היום, אנחנו כמעט שנה אחרי ואני יכולה לומר שבדיעבד, זו הייתה החלטה מצוינת. עדיין, קיים תמיד גם קול נוסף, כזה שרוצה להתקדם, לדחוף הלאה, שמחכה כבר להגיש דו"ח כעוסק פטור ולהתקזז על הוצאות מוכרות; ואולי זה ילדותי אבל גם כדי שאוכל להוכיח לעצמי וכן, גם לסביבה, שלא סתם אני מאמינה בעצמי, שבאמת יש לי את היכולת להקים משהו בכוחות עצמי. מפחיד לכתוב את זה. מפחיד גם לדמיין את זה. כי עם כל המעלות שמנינו, יש כמובן צד שני, של אחריות גדולה ומחויבויות, הרבה פעמים גם לחץ ואי ודאות, במיוחד במדינה מטורללת כמו שלנו. ומה עם החששות? אלה שמופיעים כשדברים לא הולכים כמו שקיווינו ומגיעים המשברים.  מה אנחנו עושות כשהקרקע לא יציבה? מחשבה מפחידה, אין ספק. אבל יותר מפחיד אותי לא לגלות למה אני מסוגלת. לא להכיר את עצמי עד הסוף. זו הסיבה שבגללה אני אעשה דברים כמו באנג'י בנפאל, כתיבת ספר וכן, הקמת עסק משלי.  פשוט אולי לא עכשיו, אולי זה ייקח לי קצת זמן. אולי זו לא צריכה להיות קפיצה לקרוסלה מסתובבת, אלא פשוט צעדים קטנים. בינתיים, אמשיך להשתעשע ברעיון של לקבוע לעצמי את שעות העבודה ולהתפרנס ממה שאני בוחרת לעשות, עד שאהיה מוכנה להפוך את זה למציאות.  יותר משאני מאמינה בדרך, אני מאמינה בדרך ארוכה. דברים טובים לוקחים את הזמן, גם לי מותר. וגם לכן. שבת שלום אלונה קוטלז׳, קצרין טור אישי הגלריה Vip