עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

חג סוכות שמח י״ד תשרי תשפ״ז | 25.9.26 | שישי בגולן | 20 האחרונה גרמה לי להבין שלמרות היותי איש צבא לשעבר, עם דרגות על הכתפיים, אני לא מבין שום דבר. היא גם גרמה לי לחוסר אמון במערכת שמנהלת את המדינה. אותה מערכת שלא לקחה אחריות. המסקנה שלי שאם לא נהיה תלויים זה בזה - נהיה תלויים זה ליד זה". "המוטו שלי הוא מהו המוטו שלך בחיים? לעשות ושיהיה טוב. לא יכול לראות עוולות. אני אדם שאוהב אדם והיכן שיכול לעזור - אני עוזר. לא בעד מתת, אלא למען הטוב". "החלום שלי - שיהיה מהו החלום שלך? שלום ומשעמם. שנדליק רדיו והמשפט הראשון בחדשות ידבר על פריחת חצבים נרקיסים וכלניות. ולא נשמע עוד 'הותר לפרסום'". "אני אוהב את מה אתה אוהב בגולן? הכביש העולה ומטפס לרמה מכיוון אל-חמה. לנסוע לאורכו של הציר ולראות את הירוק, להגיע עד מג'דל-שאמס, לאכול חומוס טוב. לחזור דרך קריית שמונה לעמק". "אני מאחל לעצמי מה אתה מאחל לעצמך? שאזכה לראות שלום כולל. שאזכה לשמוח בחתונות נכדיי. המון בריאות לי לבני משפחתי הקרובה, הרחוקה... ולכל עם ישראל". יעלי אליה מדי << הקיץ תם ביוני, עוד היה מונדיאל, זוכרות? יולי כבר היה הרבה יותר פעלתני. באוגוסט, בחצי הראשון, טסתי לשבועיים בצרפת. בחצי השני של אוגוסט, הסתיים קורס הכתיבה שהשתתפתי בו. ככה, בלי ששמתי לב, הקיץ נגמר ט כנית אנחנו כבר כמעט חודש לתוך הסתיו ורק עכשיו מצאתי לנכון להיפרד מהקיץ. מעולם לא ממש אהבתי את הקיץ, אבל הפעם משהו השתנה. קודם כול, הייתי עסוקה. בדרך כלל, כל כך חם לי, אני בכלל לא יוצאת, אבל ביולי, בקושי הייתי בבית ובאוגוסט, בקושי הייתי בארץ. אבל אני מקדימה את עצמי.  אני מחזירה אתכן ליוני. עוד היה מונדיאל, זוכרות? בדיוק נגמר שלב הבתים. ביליתי יחסית הרבה בדירה אז וסוף סוף, התקנתי מנורות בסלון, אחרי שנה שאני גרה בה. הספקתי לסיים שני ציורים שעבדתי עליהם והתחלתי מסורת של ערב סטייקים עם חברות. יולי כבר היה הרבה יותר פעלתני. חוץ מכל השעות הרגילות בחוף הים, גם למדתי לגלוש וגיליתי שהעולם נראה קצת יותר טוב כשאני שזופה. תרגלתי הרבה יוגה וכבר ממש התחלתי להשתפר, כשחזרה לי הדלקת במפרק היד ונאלצתי להפסיק עם ספורט לתקופה. אז התחלתי ללמוד ערבית. אומנם הפסקתי מאז, אבל זה זמני. קניתי שני ציורים חדשים, ראיתי את אנגליה מפסידה במונדיאל, הבאתי מכונת כביסה לדירה, כאמור אחרי שנה שאני גרה בה (תודה אימא), הלכתי להצגה מדהימה שחברה שלי כתבה וקיבלתי דף שלם ב"שישי בגולן", בפעם הראשונה, אך לא האחרונה. לפחות אהיה שזופה הגיע אוגוסט. בחצי הראשון, טסתי לשבועיים בצרפת. חברה טובה שלי גרה שם, זוכרות? וכשחיכיתי בגייט, קלטתי שכמעט שנתיים לפני כן, המראתי מאותו הגייט לנפאל, בדרך לטיול הגדול. איך שהזמן עובר. בחצי השני של אוגוסט, הסתיים קורס הכתיבה שהשתתפתי בו. בעקבותיו, עשיתי המון שינויים בספר שאני עובדת עליו - בגדול, מחקתי כמעט את כולו ונכנסתי ללופ של עריכות. ככה, בלי ששמתי לב, הקיץ נגמר. אני מודה, הוא הפתיע אותי לטובה ואני בכלל בחורה של חורף. כן, כן, בחורה של סרט עצוב מתחת לפוך וגשם דופק על החלון. נחמד לגלות שגם השמש יכולה להיות נחמדה. אני מסתכלת אחורה על הקיץ שלי וקצת מתגעגעת. געגוע טוב כזה, שממלא בציפייה עד הפעם הבאה. מי יודע מה יקרה אתי עד אז. אבל מה שלא יגיע, לפחות אהיה שזופה. סתיו נעים ושבת שלום אלונה קוטלז׳, קצרין טור אישי