עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ח׳ תשרי תשפ״ב | 14.9.21 | שישי בגולן | 78 גמר חתימה טובה ה ייתי רוצה להיות אישה כזאת שלא אכפת לה מה אומרים עליה ומה חושבים עליה. כזאת שבטוחה לגמרי במי שהיא. טוב, האמת שאני יודעת מי אני ואני לגמרי סבבה עם עצמי. אבל עדיין, לא פעם, אני שמה לב שמעניין אותי לגלות מה חושבים עליי אחרים באמת. מטריד אותי שאני לא יודעת. למשל, הגשתי קורות חיים לאיזו עבודה שהייתי בטוחה שאני סופר מתאימה לה, סלחו שלי אם זה נשמע קצת שחצני. משום מה, אפילו לא הוזמנתי לריאיון. "טוב, זה בטח מכרז מכור", אמרו לי חבריי. מישהו שמעריך אותי, אמר לי: "מי שוויתר עליך, ככה בקלות, ההפסד כולו שלו וגם את לא רוצה לעבוד אצלו". שמחתי לשמוע את זה, מי לא רוצה קצת מחמאות, אבל עדיין, בתוכי, כל כך רציתי לדעת למה, מה הם חשבו שם עליי. כל מיני מחשבות התרוצצו במוחי הקודח. בטח שאלו עליי ומישהו אמר עליי משהו רע, אולי חושבים שאני לא מוכשרת מספיק וזה קצת מעליב. סיפרתי לחברה על המחשבות המטרידות את מנוחתי. היא טענה שאין לי מה להיעלב וחוץ מזה, עדיף לא לדעת. למה זה כל כך חשוב לי, ובטח היה שם מישהו שרצו יותר, או שהתאים להם יותר, וזה בסדר, זה גולן חופשי... אבל היא הסכימה אתי לפחות שזה לא מכבד. "תדעי לך", היא הוסיפה, "שגם אם היית נופלת על הראש ושואלת אותם למה, הם בטח לא היו אומרים לך את האמת, כי כאלה הם האנשים האלה...". לקח לי קצת זמן להירגע מהסיפור הזה ולשכנע את עצמי שלא אכפת לי מה הם חושבים, ושיש מספיק אחרים שחושבים עליי דברים טובים, אני מקווה, אבל אני לא באמת יודעת. אולי אנשים צריכים לזרוק מדי פעם איזו מחמאה, או חיזוק, כדי שאדע. אפילו אימא שלי, בשיחת הטלפון שלנו, ביום שישי, אמרה לי משהו ואמרתי לה שהיא צודקת ובסיום השיחה היא אמרה לי: "תודה שאמרת שאני צודקת זה היה חשוב לי לשמוע". כולנו זקוקים למילה טובה לחיזוק. עניין של זמן עוד סיפור קטן שעשה לי סרטים ומחשבות בראש. ממש לאחרונה, כתבתי איזו כתבה שהיה חשוב לי מאוד שיאהבו. שלחתי לעורך בבוקר הודעה: "קיבלת את הכתבה, מה אומר עליה?". ענה לי שקיבל ועוד לא קרא אותה. יום שלם אני מחכה לשמוע ממנו, לקבל אישור וכשהתמהמה, ישר רצו לי מיליון מחשבות בראש: בטח הוא לא אהב אותה ועכשיו הוא מחפש מישהו אחר שיכתוב לו ואחרי שימצא, אז יכתוב לי - תודה, אבל לא מתאים. או שהוא פשוט מתעלם, כי כתבתי כל כך גרוע שזה לא שווה תגובה, או שהוא מתקן אותה וזה לוקח זמן... ואז, לקראת ערב, קיבלתי ממנו הודעה: "מצטער, הייתי עסוק כל היום, אבל הכתבה ממש מעולה, תודה". ככה בזבזתי לעצמי יום שלם במחשבות על מה שהוא חשב עליי, כשבעצם הוא בכלל לא חשב, כי לא היה לו זמן למחשבות. לכפר, לתקן, להשתפר יש איש אחד שפעם היה חבר ופתאום בקושי אומר שלום, ובא לי לשמוע ממנו מה קרה ואיך ככה פתאום, ומה עשיתי, אבל אחרי הרבה זמן שזה הטריד אותי, החלטתי לא לשאול ולמחול לו, על אף שזה קצת פוגע. לא פעם, אנשים אומרים משהו חסר טקט, או לא נכון, או שמסתובבת איזו שמועה שאין לה שחר ואני מתה לדעת מי הפיץ ומה נאמר. אני מעלה את הנושא זה, כי עכשיו, בימים האלו של לפני יום הכיפורים, ימים של חשבון נפש, על חטאים וסליחות ועל ניקיון הלב והנפש. אני אומרת לעצמי שזה זמן מעולה לנקות את כל המשקעים, לסלוח. זה ישחרר לי את הלב ויפנה מקום לדברים טובים שייכנסו אליו. זה גם זמן לבקש סליחה ממי שאמרתי לו משהו שלא התכונתי, או שחשב שאני חושבת עליו משהו רע ולא באמת חשבתי, אבל הוא כבר נפגע. אז סליחה שציערתי, שפגעתי, שלא נתתי חיזוק, פרגון ומילה טובה. סליחה שאמרתי מילה לא במקום, שלא הייתי רגישה מספיק, שלא הייתי זמינה או לא עמדתי בהבטחות. הייתי ממש רוצה שתגידו לי את האמת, אם עשיתי משהו שאני צריכה לכפר עליו, לתקן, להשתפר. אני רוצה שהשנה הזאת תהיה שנה טובה ונקייה, שאסתובב ברחוב בלי לחשוב מה חושבים עליי, מי מרכל עליי מאחור. אני רוצה שלא יפריע לי ויטריד את מנוחתי מה הם אומרים ואני מתפללת ומקווה שיחשבו עליי רק טוב ואשתדל גם אני לחשוב טוב ולסלוח. בין כסה לעשור מה חושבים עליי? הייתי שמחה לדעת. ימים אלה, של בין כסה לעשור, ימים של חשבון נפש, על חטאים וסליחות ועל ניקיון הלב והנפש. תמחלו למפרע, גם אם לא ביקשו ממכם סליחה שמחתי לשמוע את זה, מי לא רוצה קצת מחמאות, אבל עדיין, בתוכי, כל כך רציתי לדעת למה, מה הם חשבו שם עליי. כל מיני מחשבות התרוצצו במוחי הקודח. בטח שאלו עליי ומישהו אמר עליי משהו רע, אולי חושבים שאני לא מוכשרת מספיק יעלי אליה מדי yaelicafe@gmail.com העבודה, הילדים ומה שביניהם

RkJQdWJsaXNoZXIy NzYwMzky