עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ אב תשפ ‪'‬ ג | 17.7.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 18 פ רשת השבוע, פרשת "דברים", פותחת בציווי והדיינים: לשופטים ם, ֶ יכ ֵ ט ְ פ ֹ ׁ ת-ש ֶ ה, א ֶּ ו ַ צ ֲ א ָ "ו ַ ע ֹ מ ָ ׁ ר: ש ֹ אמ ֵ וא, ל ִ ה ַ ת ה ֵ ע ָּ ב ׁ יש ִ ין-א ֵּ ק, ב ֶ ד ֶ ם צ ֶּ ת ְ ט ַ פ ְ ׁ ש ּ ם ו ֶ יכ ֵ ח ֲ ין-א ֵּ ב ים ִ נ ָ פ ּ ירו ִּ כ ַ א-ת ֹ . ל ֹ רו ֵּ ין ג ֵ ב ּ יו ו ִ ח ָ ין-א ֵ ב ּ ו א ֹ ן--ל ּ עו ָ מ ְ ׁ ש ִּ ל ת ֹ ד ָּ ג ַּ ן כ ֹ ט ָּ ק ַּ ט, כ ָּ פ ְ ׁ ש ִּ מ ַּ ב ים ִ ה ֹ אל ֵ ט ל ָּ פ ְ ׁ ש ִּ מ ַ י ה ִּ , כ ׁ יש ִ י-א ֵ נ ְּ פ ִ מ ּ רו ּ גו ָ ת א...", (דברים א', ט"ז-י"ז) ּ הו התורה מצווה כאן את השופטים והדיינים לשמוע את שני בעלי הדין, על מנת לשפוט משפט צדק. יש לנהוג בבעלי הדין בשוויון מוחלט, ללא משוא פנים, פחד או העדפה של אדם חזק, או חלש. התורה מדגישה שכל אדם זכאי למשפט צדק טהור וללא שיקולים זרים, "כי המשפט לאלוקים הוא". ניקיון המשפט ותקינותו במקומות רבים בתורה ובדברי חז"ל, אנו מוצאים דגש רב על ניקיון המשפט ותקינותו. מביאים חז"ל בגמרא על הפסוק "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק": "אמר רבי חנינא: אזהרה לבית הדין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו", (סנהדרין ז', ב'). אסור לדיין לשמוע צד אחד שלא בפני הצד השני, מהחשש שמא לאחר שמיעת טענותיו של אחד הצדדים, ייטה הדיין לפסוק לטובתו. כמו כן על הפסוק "לא תכירו פנים במשפט", אומרים חז"ל במדרש: "... בזמן ששני בעלי דינין באין לפניך לדין, אחד עני ואחד עשיר, אל תאמר: האיך אזכה את העני ואחייב את העשיר, והאיך אזכה את העשיר ואחייב את העני? ואם אחייב את העני - נמצא העני אויבי; ואם אזכה את העני - נמצא העשיר אויבי! ואל תאמר: היאך אטול ממונו של זה ואתן לזה? והתורה אמרה: "לא תכירו פנים במשפט...", (אבות דרבי נתן נוסח א' פרק י'). השיקולים של הדיין הם אך ורק משפט הצדק. שיקולים של אי נעימות מול אחד הצדדים, או שאחד הצדדים עשיר בעל מעמד, או שאחד הצדדים עני הזקוק לרחמים, כל הדברים הללו לא מעלים ולא מורידים, כי הדין צריך להיות דין אמת. האידאל: השפעת משפט התורה על השפעת משפט התורה על כל רבדי החיים והחברה, מביא הרב קוק בספרו "עין איה": " "ערך הדין של התורה] הוא =[ י ִ והמשפט התוֹר גדול מאוד, באשר רק הוא קובע על התורה את החותם המיוחד שהיא תורת חיים. כלומר: שצריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשיים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק להכירה בתור חכמה נאצלת לבדה...", (עין איה שבת א' ח'). תורת ישראל היא לא רק אוסף של רעיונות נשגבים, שמעסיקים את לומדי התורה. עניינה של התורה הוא ליישם בשטח את הרעיונות הנשגבים הללו. מטרתה של התורה ליישם את עקרונות הצדק והמוסר האלוקיים בחיי היום-יום המעשיים של כולנו. כל עוד עם ישראל שמר על מערכת משפט וצדק על פי משפטי תורתנו הקדושה, עם ישראל היה בשיא תפארתו. אולם כשזו לא נשמרה, עם ישראל הגיע לשפל המדרגה. שבת חזון שבת זו נקראת "שבת חזון", על שם ההפטרת "חזון ישעיהו". בהפטרה זו, ניתן לראות שההתדרדרות של עם ישראל בסוף ימי בית המקדש הראשון, ה ָ יכ ֵ התחילה ממערכת משפט רקובה: "א י ִ ת ֲ א ֵ ל ְ ה; מ ָ נ ָ מ ֱ א ֶ ה נ ָ י ְ ר ִ ה, ק ָ נ ֹ זו ְ ה ל ָ ת ְ י ָ ה ים. ִ ח ְּ צ ַ ר ְ ה מ ָּ ת ַ ע ְ --ו ּ ה ָּ ין ב ִ ל ָ ק י ֶ ד ֶ ט, צ ָּ פ ְ ׁ ש ִ מ ם. ִ י ָּ מ ַּ ל ב ּ הו ָ , מ ְ ך ֵ א ְ ב ָ ים; ס ִ יג ִ ס ְ ה ל ָ י ָ , ה ְ ך ֵּ פ ְ ס ַּ כ ב ֵ ה ֹ א ֹ ו ּ ל ֻ ּ ים--כ ִ ב ָּ נ ַּ י ג ֵ ר ְ ב ַ ח ְ ים, ו ִ ר ְ ר ֹ סו ְ ך ִ י ַ ר ָ ׂ ש ,ּ טו ֹ ּ פ ְ ׁ ש ִ א י ֹ ם ל ֹ תו ָ ים; י ִ נ ֹ מ ְ ל ַ ׁ ף ש ֵ ד ֹ ר ְ ד, ו ַ ח ֹ ׁ ש ם. (ישעיהו ֶ יה ֵ ל ֲ א א ֹ בו ָ א-י ֹ ה ל ָ נ ָ מ ְ ל ַ יב א ִ ר ְ ו א', כ"א-כ"ג). הנביא מקונן על ירושלים שבעבר הייתה קריה נאמנה ומלאה משפט, הצדק היה טבוע בה ועכשיו יש בה שחיתות. המנהיגים והשופטים חברים של הגנבים, אוהבים שוחד ורודפים שלמונים. מתעללים בחלשים שבחברה, במקום לעשות להם משפט צדק. הבדל דק גם בפרק ז' ישעיהו מקונן על מצבה ט ָּ פ ׁ ְ ש ִ מ ְ ו ל ַ ק ְ י ַ הירוד של ירושלים: "...ו ה...". ָ ק ָ ע ְ ה צ ֵּ נ ִ ה ְ ה ו ָ ק ָ ד ְ צ ִ ח ל ָּ פ ׂ ְ ש ִ ה מ ֵּ נ ִ ה ְ ו אם נשים לב, ההבדל בין המילה "משפח" (שחיתות) למילה "משפט" הוא בסך הכול אות אחת בלבד. כמו כן ההבדל "צעקה" (זעקת החלשים בחברה) למילה "צדקה", הוא אות אחת בלבד. הנביא כאן משתמש במשחק מילים במסר חד, ההתדרדרות בין משפט הצדק לשחיתות ובין הצדקה לצעקה הוא דק מאוד וחלקלק. האופק והתקווה אבל יש אופק, יש תקווה. כך מסיים ה ָ יב ִ ׁ ש ָ א ְ הנביא את הפטרת השבוע: "ו ה; ָּ ל ִ ח ְּ ת ַ ב ְּ כ ְ ך ִ י ַ צ ֲ ע ֹ י ְ ה, ו ָ נ ֹ ׁ אש ִ ר ָ ב ְּ כ ְ ך ִ י ַ ט ְ פ ֹ ׁ ש ה, ָ י ְ ר ִ ק--ק ֶ ד ֶּ צ ַ יר ה ִ ע ְ ך ָ א ל ֵ ר ָּ ק ִ ן, י ֵ י-כ ֵ ר ֲ ח ַ א , ָ יה ֶ ב ָ ׁ ש ְ ה; ו ֶ ד ָּ פ ִּ ט ת ָּ פ ְ ׁ ש ִ מ ְּ ן, ב ֹ ו ּ י ִ ה. צ ָ נ ָ מ ֱ א ֶ נ ה", (ישעיהו א' כ"ו-כ"ז). ָ ק ָ ד ְ צ ִּ ב דברים פרשת השבוע: 20:28 יציאת שבת | 19:28 כניסת שבת שבת שלום "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" כיצד תורמת מערכת משפט הוגנת וצודקת לחוסנה של האומה? כיצד כל זה קשור להתדרדרות יושבי ירושלים בסוף ימי הבית הראשון? השיקולים של הדיין הם אך ורק משפט הצדק. שיקולים של אי נעימות מול אחד הצדדים, או שאחד הצדדים עשיר בעל מעמד, או שאחד הצדדים עני הזקוק לרחמים, כל הדברים הללו לא מעלים ולא מורידים, כי הדין צריך להיות דין אמת הרב אליהו מזוז, רב העיר קצרין מבט לפרשה: דברים