עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ ו אלול תשפ ‪"‬ ט | 28.8.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 20 מצאתי מכתב שכתבה לי: "הבטחת להגיע לגן 'דובדבן' ולא הגעת - מתי תגיעי?'. זה היה רגע מטלטל. החלטתי להישאר בגן ולהמשיך את דרכה. "בהמשך, הייתי גם גננת ניסוי ארצית לצמחי תבלין, מטעם אגף הניסויים במשרד החינוך. לתוכנית שלי קראתי 'מרפא לגוף ובושם לנפש'. יחד עם אורנה עמר, הסייעת המדהימה שעבדה אתי, שתלנו עם הילדים צמחי תבלין, בישלנו ואפינו - פיתות עם זעתר, עוגת לואיזה ועוד - ולמדנו דרך הטבע. "הכתיבה התחילה אצלי עוד הרבה קודם. אימא שלי הייתה הולכת אתי ברגל לגן ומספרת לי בדרך סיפורים ואגדות, במיוחד על פירות הדר, תכונות המרפא שלהם והערכים שהם יכולים ללמד אותנו. ספרים כמעט שלא היו לנו ולכן הסיפורים שלה היו עולם ומלואו עבורי. "כשגדלתי, התחלתי לכתוב סיפורים משלי ובגן המחזתי אותם עם הילדים בתאטרון בובות ובדרכים שונות. כשיצאתי לפנסיה, החלטתי שהגיע הזמן להוציא חלק מהם לאור, כדי שהסיפורים והערכים שבתוכם יוכלו לעבור הלאה לדורות הבאים". "יום איך נראה יום שישי שלך? שישי בשבילי הוא יום של בית ומשפחה. מתכוננים לשבת, מבשלים ומסדרים והבית מתחיל להתמלא בריחות של האוכל שעליו גדלתי. המשפחה היא מרכז החיים שלי ולכן ההכנות לשבת הן לא רק עבודה - הן חלק מהשמחה של לקראת המפגש המשפחתי. אני אוהבת שהשבת מגיעה עם תחושה אחרת: לעצור מעט את המרוץ של השבוע, להיות עם האנשים שאני אוהבת וליהנות מהבית". מה כוללת ארוחת השבת שלכם? "אצלנו, שולחן השבת מלא בכל טוב. סוגי סלטים, שצליל בני 12 יש בערך אוהב להכין, דגים מבושלים, תפוחי אדמה וביצים מבושלים עם מלח, שמן זית ומעט לימון, פשטידת ביצים עם גבינה צהובה, פול, חומוס וטחינה. "יש גם מאכלים שמגיעים מהבית המצרי שבו גדלתי, כמו מרק מולוחייה או מרק אטריות, וגם 'דואה' - תערובת זרעים שאוכלים עם גבינה לבנה בתוך פיתה, שמן זית וכמון. אלה הטעמים של הילדות שלי והם ממשיכים אתנו גם היום". "הזיכרונות זיכרון ילדות משבת? הכי חזקים שלי מהילדות קשורים לבית ולמשפחה. גדלתי בבית חם של הורים יוצאי מצרים, עם מסורת, אוכל ונתינה. "אני זוכרת במיוחד את אימא שלי, חנה ז"ל. היינו הולכות יחד ברגל לגן, מרחק של כשלושה קילומטרים והיא הייתה מספרת לי בדרך סיפורים ואגדות. היא סיפרה על פירות הדר, על תכונות המרפא שלהם ואפילו הייתה נותנת לפירות 'לדבר' ולריב ביניהם כדי ללמד אותי על כבוד, צניעות ואהבת הזולת. "הסיפורים האלה נשארו אתי כל החיים ובמובן מסוים, הם גם אלה שהפכו אותי לגננת ולכותבת". מה הכי כיף בשבת שלך? "המשפחה. הילדים, הנכדים, השיחות סביב השולחן והאפשרות פשוט להיות יחד. יש לי ארבעה נכדים אהובים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו בשבילי. אני מחכה בכל פעם מחדש לביקורים שלהם, לרגע שבו הבית מתמלא בקולות, בצחוק ובשמחה שלהם. הזמן אתם הוא בשבילי אושר גדול ואני משתדלת ליהנות מכל רגע, להקשיב להם, לפנק אותם וליצור אתם זיכרונות. "אני אוהבת גם את השקט של השבת ואת הזמן שהיא נותנת למחשבה, לתורה ולדברים החשובים באמת. אבל כשהילדים והנכדים מגיעים, מבחינתי, זו השבת הכי שמחה שיש." "אני אוהבת המלצה על ספר? מאוד ספרים שעוסקים בצמחי תבלין וברפואה מן הטבע. אני ממליצה על הספרים של דרורה חבקין ושל ניסים קריספיל, בתחום צמחי התבלין. "ספר נוסף שקרוב לליבי הוא 'תהיי טובה לעצמך', של ימימה אביטל ז"ל. שיטת ימימה, שעוסקת באיזון פנימי ונפשי, עזרה לי מאוד בתקופות לא פשוטות בחיי ולימדה אותי להסתכל אחרת על הקשיים". עם מי היית רוצה לשבת לכוס "עם החברות הטובות שלי. קפה? זכיתי לשמור במשך השנים על קשרים נפלאים עם חברות שלמדו אתי במכללת 'אוהלו'. "יש לי גם קשר מיוחד עם חברתי, רות דיימנט. אנחנו נפגשות אחת לשבוע, מדברות על פרשת השבוע וגם על ענייני היום-יום. בעיניי, כוס קפה או תה עם חברה טובה ושיחה מהלב היא מתנה גדולה". "אני מה את עושה בשעות הפנאי? לא כל כך יודעת לשבת בלי לעשות משהו... אני אוהבת לכתוב סיפורים, בעיקר סביב צמחי תבלין וערכים. אני עובדת הרבה בפסיפס ואוהבת לשלב בעבודות שלי פסוקים מהתורה. "אני מטפחת את הגינה, מוסיפה שתילים, מטפלת בעצים ובפרחים ורוקחת משחות מצמחים. אני גם לומדת אנגלית ומשפרת את הערבית שלי. ערבית מצרית אני מכירה עוד מבית הוריי. "בקיצור, אני אוהבת ללמוד, ליצור ולטפח - אנשים, צמחים ורעיונות". איך משפיעה עלייך המלחמה? "זו תקופה קשה מאוד. האובדן של חיילים ושל אנשים מכביד מאוד על הלב. אני משתדלת לעשות את המעט שאני יכולה, למשל בהכנת << אורחת לשבת >>