עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ אב תשפ ‪'‬ ג | 17.7.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 40 כל השתייכות פוליטית בחיי הייתה במרכז. נכון, יש מרכז חסר תוכן, של לא זה ולא זה, אך אני מאמין במרכז של גם זה וגם זה, שבונה יצירה מורכבת, כי המציאות מורכבת. אגב, אני מגדיר את עצמי לעתים "מרכז קיצוני", כי המרכז וה ואני ֶ שאני דוגל בו הוא ממש לא פרו חושב שהוא צריך להיאבק בקצוות, המאיימים על החברה הישראלית ומסכנים אותה. הציונות הייתה תמיד תנועה של גם וגם. היא הייתה תמיד תנועה לאומית ודמוקרטית, שילבה לאומיות עם ליברליות ועם סוציאליזם. היא מעולם לא נטתה ללאומנות פשיסטית. ורק בזכות המורכבות הזאת היא ההצלחה הגדולה ביותר בהיסטוריה. אם נשווה את תוצאותיה, לתוצאות של האידאולוגיות המוחלטות ששלטו בכיפה באותה עת, הקומוניזם והפשיזם, אין ספק שהיא סיפור הצלחה כביר. היא סיפור הצלחה, כי היא תנועה קונסטרוקטיבית, שעולמה אינו עולם הסיסמאות, אלא עולם המעשה ועולם המעשה הוא עולם של מורכבות, של שיקול דעת, של מידתיות. "גמגום" של גם-וגם זאב ז'בוטינסקי הנחיל לתנועתו את תפיסת המוניזם. לנו, הוא אמר, יש רק דגל אחד, חד-נס. רק דגל הלאום, להבדיל מהשעטנז של תנועת העבודה, המערבבת ציונות וסוציאליזם, דגל הלאום והדגל האדום. אבל ה"שעטנז" הזה בנה את הארץ, הניח את יסודות המדינה שבדרך והכול - לא למרות, אלא בזכות הקונסטרוקטיביות המורכבת שלו. האמת היא, שהמוניזם של ז'בוטינסקי היה סיסמה פוליטית פופוליסטית, אפילו דמגוגית, אך לאמיתו של דבר, הוא עצמו נשא משנה מורכבת מאוד, בלתי מוניסטית בעליל, של ציונות וליברליזם ושל ליברליזם עם תפיסה סוציאלית מתקדמת של מדינת רווחה רדיקלית - תפיסת חמשת המ"מים. כאשר הוא נשאל על הסתירה הזאת, הוא טען שאחרי שתקום המדינה, היא תגשים את המכלול המורכב, אך בשלב הזה של המהפכה הציונית, הקמת המדינה היא אידאה שהכול כפוף לה. האמת היא שגם הגישה של תנועת העבודה הציונית גרסה שבניין הארץ הוא האידאל הראשי, שהכול כפוף לו, אולם בניין, מעצם טיבו, הוא יצירה מורכבת של גם וגם. הבדיחה על ה"חצי קפה חצי תה" נאמרה בשעתו על לוי אשכול. הוא הצטייר כפשרן, כמי שאינו יודע להחליט. אך הוא נהג לומר: "אני מתפשר ומתפשר ומתפשר, עד שאני משיג את מה שאני רוצה". "מגמגם", לעגו לו, אך בזכות הגמגום הזה, שהוא גמגום של גם וגם, הוא היה אחד מראשי הממשלה הטובים בתולדות המדינה. הוא הוביל את ישראל לניצחון הגדול ביותר בתולדותיה, בלי הצהרות בומבסטיות על "ניצחון מוחלט". הוא אדריכל הברית ההיסטורית בין ישראל לארה"ב. לאורך כל הקריירה שלו, הוא המיישב הגדול ביותר של ארץ ישראל בתולדות הציונות. בזכות ה"גימגום" הגם-וגמי שלו, הוא הוריד מאוד את המתחים בחברה הישראלית, בין שמאל וימין והוביל מהלכים משמעותיים של דמוקרטיזציה ושל לכידות לאומית. גם וגם היה גם לוז תפיסתה של הציונות הדתית (לא מפלגת ההשתלטות העוינת על המותג). כאשר נשאל יוסף בורג, מנהיג המפד"ל - מפלגה דתית- לאומית, מה בעיניו המרכיב החשוב ביותר במשוואה הדתית-לאומית, הדתית או הלאומית? הוא השיב: המקף. שדות המציאות של יגאל אלון גם יגאל אלון היה איש של גם וגם. , כאשר התמודד מול 1979 באוקטובר פרס על הנהגת מפלגת העבודה, הוא פרסם מסה שבה הציג את השקפת עולמו. כותרתה: "כלים שלובים". היא עמדה במרכזו של ספר שנשא אותו שם, מקבץ של מאמרים ונאומים שלו לאורך השנים, שהם כרטיס הביקור שלו להתמודדות על הנהגת המדינה. הוא הספיק לראות את ההגהה הראשונה של הספר, אך בעיצומה של ההתמודדות ובטרם הספר יצא לאור, הוא נפטר במפתיע מדום לב. המסר שלו הוא השקפת עולם מורכבת וקונסטרוקטיבית של לאום וחברה, שאינה פשרה בין הלאומיות להשקפה הסוציאל-דמוקרטית שבה דגל, כאילו צריך להוריד את דגל הלאום ואת דגל החברה, עד שיגיעו למכנה משותף, אלא נהפוך הוא, אלה כלים שלובים, שטיפוחו של כל מרכיב במשוואה מחזק גם את שאר המרכיבים. "רמתה של חברה משולה למערכת של כלים שלובים, המשפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. בחיי חברה, שלא בדומה לפיזיקה, אי אפשר לדבר על אוטומטיות מכנית ביצירת רמה שווה בכלים שונים המחוברים ביניהם. במדע, ניתן לבחון את הדברים בתנאי מעבדה. בחיים - שדות המציאות החיה הם המעבדה, שרק הזמן מלמד את תוצאותיהם". במסה, הוא מציג שורה של כלים שהשילוב שבהם יוצר את העוצמה הלאומית הכוללת. לא רק צבא חזק, אלא שילוב של רמת מחיה ורמת חיים, השכלה ומדע, אידאליזם, תרבות ואמנות, הכושר הכלכלי והעוצמה הצבאית. "העוצמה הלאומית הכוללת היא מערכת של כלים שלובים המתנים זה את זה, אם כי לטווחים קצרים, ניתן לנתק אותם זה מזה ולהעדיף את אחד מהם על חשבון האחר. אולם לטווח ארוך, רק שילובם המאוזן יוצר את הרמה החברתית, שהיא המסד לעוצמה הלאומית הכוללת, ולא להפך". רק שני מצבים כיוון שאני איש של "גם וגם", אין כמעט יום שאנשי ה"או-או" אינם מטיחים בי שאני "פשיסט" ו"בולשביק", "ביביסט" ו"קפלניסט". כי הפשיסט, איש האו:או, בטוח כי מי שאינו פשיסט כמותו הוא בולשביק. יש רק שני מצבי צבירה. אנשי האו:או הם סכנה של ממש לקיום המדינה. האם אישה יכולה להיות גם יפה וגם חכמה? מעניין מה אומרים על זה האנשים הטוענים ש"גם זה וגם זה זה לא זה ולא זה". פרימיטיבים, כבר אמרנו? אורי הייטנר, אורטל << דברים שרציתי לומר במסה שלו, אלון מציג שורה של כלים שהשילוב שבהם יוצר את העוצמה הלאומית הכוללת. לא רק צבא חזק, אלא שילוב של רמת מחיה ורמת חיים, השכלה ומדע, אידאליזם, תרבות ואמנות, הכושר הכלכלי והעוצמה הצבאית