עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ סיון תשפ ‪'‬ ה | 21.5.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 40 | חג שבועות שמח הצצה נדירה לעבר טביעת אצבע אתנית על שרידי בעלי החיים שהתגלו בכפר הרומי הקדום מג'דוליה רם בוכניק ומיכאל אזבנד המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת מ ה אכלו תושבי כפר יהודי בדרום הגולן לפני כאלפיים שנה? אילו בעלי חיים גידלו סביב ביתם וכיצד ניתן לזהות את מוצאם האתני מתוך ערמת עצמות? מחקר זואו-ארכיאולוגי שנערך בכפר הקדום מג'דוליה מציע הצצה נדירה לחיי היום-יום של קהילה יהודית מהתקופה הרומית, דרך ניתוח שרידי בעלי חיים שהתגלו ביישוב. הממצאים מאפשרים לשחזר את הכלכלה הכפרית, סביבת המגורים ואף לזהות עדויות למידת ההקפדה על דיני הכשרות והמאכלות האסורים. המחקר, שנערך מטעם המכללה האקדמית כנרת, והמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, בחן אלפי שרידים של בעלי חיים עתיקים ובהם: עצמות, שיניים, קליפות ביצים, קונכיות וצדפות, שנאספו במהלך חפירות בכפר היהודי מג'דוליה, פשר ִ שבדרום הגולן. ניתוח הממצא א לשחזר את מבנה העדרים שגודלו בידי הכפריים, וכן את מגוון חיות המשק שסייעו בקיום שגרת החיים בכפר. מבט מעמיק יותר על פני העצמות מאפשר לזהות סימני שחיטה וביתור, המעידים על סוגי בעלי החיים ששימשו למאכל, לעבודה ולמשא. את חקר שרידי בעלי החיים הוביל ד"ר רם בוכניק. זיהוי המינים הביולוגיים העלה ממצא חד-משמעי: חיות טהורות בלבד ובעיקר צאן ובקר, תרנגולות ודגים נאכלו בידי תושבי הכפר הקדום. אף שהתגלו שרידים בודדים של חיות טמאות, חזיר וארנבת, לא נמצאו עדויות לשחיטה או לביתור וצריכה של חיות אלו. היעדרם של מינים טמאים אלו ממזונם של הקדמונים מהווה עדות ברורה לאוכלוסייה יהודית, המקפידה על כללי המאכלות האסורים המוכרים מהמקרא. סימני שחיטה ד"ר בוכניק תיאר את תהליך העבודה: "במהלך עונות החפירה, נאספו בקפידה שרידי עצמות של בעלי חיים והועברו למעבדה הארכיאו-מדעית, במכללה האקדמית כנרת. שם זוהו שרידי החיות לחלק השלד שאליו השתייכו ובהתאמה למין הביולוגי אליו השתייכו". בדיקות הממצא במעבדה העלו ייצוג גבוה במיוחד של עצמות ושיניים של צאן (כבשים ועזים) ושל בקר. בעוד חיות משק אחרות ובהן חמורים, סוסים, כלבים ותרנגולות הופיעו בשכיחות נמוכה יותר. ממצא זה משקף את מרכזיותם וחשיבותם של עדרי הצאן והבקר בכלכלה הכפרית של דרום הגולן, לצד שימוש בחיות נוספות לצורכי עבודה, שמירה ותחבורה. )1-31 , בספרי המקרא ויקרא (י"א ) מופיעות רשימות 2-20 , ודברים (י"ד מפורטות של בעלי החיים המותרים והאסורים באכילה למאמין היהודי. ממצא שרידי בעלי החיים ממג'דוליה תואם היטב מסורות אלו. כשגם עצמות חיות הבר שהתגלו הן מותרות באכילה והן בעיקר צבי ויחמור ובין העופות - חוגלת סלעים. מניתוח הממצא עולה נאמנות לרשימת חיות המשק והבר הטהורות שבספר דברים: ם ַ י ע ִּ ם... כ ֶ יכ ֵ ה ֹ ל ֱ ה א ָ יהו ַ ם ל ֶּ ת ַ ים א ִ נ ָּ " ב ל ַ אכ ֹ א ת ֹ ... ל ָ יך ֶ ה ֹ ל ֱ ה א ָ יהו ַ ה ל ָּ ת ַ א ׁ ש ֹ דו ָ ק ּ לו ֵ אכ ֹ ּ ר ת ֶ ׁ ש ֲ ה א ָ מ ֵ ה ְּ ב ַ את ה ֹ ה. ז ָ ב ֵ ע ֹ ו ּ ל-ת ָּ כ י ִ ב ְ צ ּ ל ו ָּ י ַ ים. א ִּ ז ִ ה ע ֵ ׂ ש ְ ים ו ִ ב ָ ׂ ש ְ ה כ ֵ ׂ ר ש ֹ ו ׁ ש .)1-5 , ר...", (דברים י"ד ּ מו ְ ח ַ י ְ ו ד"ר בוכניק ציין גם כי "בחלק מהעצמות התגלו סימני שחיטה וביתור והכנת בשר לאכילה אופייניים, תופעה הידועה מאתרים יהודיים אחרים בימי הבית השני, המהווה סממן מובהק לאתניות יהודית בשונה מחיתוך עצמות הצוואר ועריפת ראש המאפיינות את הרומאים במחנות צבא ובערים וכן הצריכה המוגברת שלהם של בשר חזיר". לדברי החוקרים, שילוב המידע הארכיאולוגי עם שרידי החיות הקדומות, תוך שילוב מקורות היסטוריים דתיים ואחרים, מאפשר לשחזר את כלכלת הכפר הקדום ועמו את הנוף שסבב אותו. עדרי צאן ובקר הרועים במישורים הפתוחים ולצדם סוסים וחמורים הנושאים משאות ומסייעים בעבודות השדה וכן כלבי רועים המסייעים בשמירה על העדרים ועל בתי התושבים. לצד משק החי הפעיל, ניתן גם לשחזר את הסביבה בסיוע שרידי חיות הבר שנהנו ממרחבי מרעה פתוחים ומאזורי חורש ויערות פארק. שחזור קווי מתאר אלו של הנוף הקדום תורמים להבנה מעמיקה של סביבת החיים בדרום הגולן בתקופה הרומית ופותחים צוהר לשחזור נוף כפרי שכמעט נעלם מארצנו. עתיקות חדשות שלד פרה לצד צילום ממצא ארכיאולוגי של גולגולת ולסתות תחתונות של בקר. צילומים: מיכאל אזבנד ורם בוכניק שכיחות חיות המשק וחיות הבר בבתים פרטיים ובמרחבים ציבוריים שהתגלו בכפר היהודי מג'דוליה