עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ ו אלול תשפ ‪"‬ ט | 28.8.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 50 ל פני כשנתיים, קצת לפני ראש השנה, ביקשתי מאישה יקרה שדואגת לקשישים באזור שלנו, לקשר אותי לקשיש/ה שאין לו/ה עם מי לחגוג את החג. היא הפנתה אותי לאדם מבוגר בן , שמתגורר לבדו, במרחק של כמה 80 בניינים ממני. התקשרתי ושוחחנו מעט. הוא בירך על ההזמנה, אך סירב בנימוס. מהשיחה אתו, התרשמתי שמדובר באדם אינטליגנטי, עם ידע רב והייתי מאוד סקרנית להכיר אותו. בסוכות, התקשרתי שוב והפעם הוא אמר לי: "תראי, אני אדם עיקש. אני רואה שהתכונה קיימת גם בך. אגיע". מהרגע שהוא נכנס לביתנו, היה ברור מיד, גם לנו וגם לו, שזו לא תהיה הפעם האחרונה שניפגש. היום, כמנהגו בשנתיים האחרונות, הוא הגיע לבקר ולתת לי מכתבים שכתב לי. במכתביו, הוא כותב בכל פעם על משהו אחר. במכתב האחרון, הוא כתש שיר של רחל המשוררת, כי לדבריו יכלה לסכם אותו במשפט הראשון והאחרון של השיר. הוא טען שאת כל הבין-לבין היא מרחה ב"מילוי רחלי אופייני" וזה מיותר. הוא אומר שהפואנטה חזקה הרבה יותר בגרסתו. קראתי את השיר ומצאתי את עצמי מסכימה אתו. הקופסה נפתחת, דנים על דברים לא משאירים אותם שטחיים, או עובדתיים. אני, המקובעת, המרובעת, עם הקווים הברורים והעובדות המוצקות, מוצאת את עצמי מגלה עולמות חדשים, בהרבה דברים שחשבתי שכבר הכרתי היטב. המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש בטרם הבנתי את כוונתו, הייתה מיד: מי מעז לערער על שירי רחל? שנה של חוכמה 80 הוא אמר לי: "תקחי ממני כל מה שאת יכולה, כל עוד אני פה. עצות, תובנות, מה שאפשר. לא כולם מחכימים להתגלח על זקן של אחרים". הוא צודק. יש המון חוכמת חיים , בפרט כמוהו, שלא נח 80 באדם בן לרגע בחייו והיה במקומות שיפה להם השתיקה. אני מרגישה מאוד מבורכת בהיכרות אתו. אני מקבלת ממנו המון. הפנייה הראשונה שלי הייתה מתוך חמלה ומאז, אני בעצמי מרגישה עטופה בכזאת. הוא מלמד אותי ומזכיר לי, בכל פעם, לחמול על עצמי. הוא מביא לי ספרים על בריאות טבעית. הוא קורא דברים על סיטואציות שאני מתמודדת אתן, כדי להבין לעומק איך לייעץ לי ואיזה ספר להתאים לי. הוא כל הזמן מדרבן אותי להמשיך לכתוב ובאופן כללי, אני מרגישה שזכיתי. זכיתי במורה דרך, מנטור רוחני, חבר, אבל יותר מכול, זכיתי בבן משפחה. השבוע, שוחחנו ולשנינו הבריקו העיניים כשתהינו לעצמנו מה עשינו טוב כל כך בחיינו, שזכינו להכיר. כל המשפחה המורחבת שלי כבר מכירה אותו, הילדים שלי ובעלי אוהבים אותו אהבת נפש. את החגים אנו עושים ביחד והוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהנוף המשפחתי. לפני שש שנים, סבי היקר נהרג. קראו לו שלום. הייתי קשורה אליו מאוד. הוא העניק לי חום ואהבה ולימד אותי המון דברים על החיים ובכלל. גם לאבא שלו קראו שלום וגם הוא אהב אותו מאוד. לפעמים, אנחנו תוהים לעצמנו אם ה"שלומים" עשו מהלך מלמעלה להפגיש בינינו. "מפגש השלום", אנחנו קוראים לזה. שרק תאריך ימים, בטוב ובנעימים. שבת שלום מפגש השלום לפני שנתיים, לקראת ראש השנה, רציתי לארח קשיש/ה שאין לו/ה עם מי לחגוג את החג. התקשרתי, אך הוא סירב. בסוכות, התקשרתי שוב והפעם הוא אמר לי: "תראי, אני אדם עיקש. אני רואה שהתכונה קיימת גם בך. אגיע". זכינו, המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש הייתה: מי מעז לערער על שירי רחל? אני, המקובעת, המרובעת, עם הקווים הברורים והעובדות המוצקות, מוצאת את עצמי מגלה עולמות חדשים, בהרבה דברים שחשבתי שכבר הכרתי היטב נועם בן אלי, קצרין בין מילה לחופש