עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ף ‪"‬ ט אלול תש ‪"‬ כ | 18.9.20 | שישי בגולן | 28 שנה טובה ומבורכת ס יני חכם (או לא) אחד, מן העיר ווהאן, במחוז חוביי שבסין, אכל (או לא) מרק עטלפים וממנו החלה (או לא) להתפשט בכל , 19 העולם מגפת הקורונה, או הקוביד שטלטלה ומטלטלת את העולם כולו; שעשרות מיליונים בכל רחבי העולם נדבקו בה, קרוב למיליון מתו ממנה וכל כלכלות העולם נקלעו בעטיה למשבר. האיש הזה הוא אולי הראוי מכול לתואר איש השנה תש"ף. אבל ספק אם אכן יש איש כזה ואם כן - מיהו. אנו נהיה קונקרטיים יותר. מגפת הקורונה הכתה בכל העולם וגם בישראל. אלא שבישראל היא נחתה על מחלת רקע - משבר פוליטי חסר תקדים. או אולי נכון יותר לומר שהקורונה היא מחלת רקע למחלה הקשה יותר, המחלה הפוליטית הישראלית. בתוך תקופה של כשנה, נערכו בישראל שלוש מערכות בחירות, ללא הכרעה. במשך שנה וחצי, שלטה כאן ממשלת מעבר לא נבחרת, ללא, תקציב, מהתקציב האחרון, שאושר 1:12 אלא אי אז. מערכות הבחירות היו מכוערות, עתירות השמצות, שקרים, הסתה ושנאה. מיליארדי ש"ח נזרקו עליהן. כל המחלה הזאת סובבת סביב אדם אחד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל אדם אחר במצבו, שידע שבעטיו אין אפשרות להקים ממשלה בישראל; לא ממשלת ימין צרה ולא ממשלת אחדות, היה מתכבד, מפנה ר, שיקים את הממשלה. נתניהו, כמובן, ֵ את מקומו למנהיג אח אינו מעלה אפשרות כזו על דעתו. יתר על כן, אין כמעט ישראלי שהעלה על דעתו שנתניהו יעלה אפשרות כזו על דעתו. הרי פולחן האישיות המגלומני והנרקיסיסטי שנתניהו בונה סביב עצמו במשך שנות דור, מתמקד ברעיון של "המדינה זה אני". לכן, מי שמבקר אותו, יוצא נגד המדינה ומי שפועל נגדו, פועל נגד המדינה. מי שחוקר אותו, או מגיש כתב אישום נגדו, חותר תחת המדינה. אם לא הוא ראש הממשלה, מי צריך בכלל ממשלה? טקטיקת השתיקה מצדו, נתניהו היה גורר את ישראל לסיבוב רביעי וחמישי ושישי. הוא היה ממשיך למשול עוד ועוד בראש ממשלת מעבר, שלא נבחרה ולא זכתה באמון הכנסת, ללא הגבלה. כבר היינו על סף סיבוב רביעי, כשרוב הסיכויים הם שאף הוא היה מסתיים ללא הכרעה. סיבוב רביעי, בתנאי קורונה וסגר, בעיצומו של המשבר הבריאותי החמור ביותר בתולדות המדינה, שהוביל לאחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר בתולדות המדינה. סיבוב רביעי הרה אסון לחברה הישראלית. מי שמאמין שניתן היה לעצור את המהלך הזה באמצעות איזו חקיקה פרסונלית נגד נתניהו, או באמצעות "הצבעה אחת" של הרשימה המשותפת, אינו יודע להבחין בין מציאות לפנטזיה. מה שעצר את המשך ההתבוססות הזאת בבוץ של סבבי הבחירות וממשלות המעבר היה החלטה אמיצה אחת של מנהיג אחד, שסיכן את מעמדו הפוליטי ואת עתידו הפוליטי, מתוך הבנה שזו טובתה של מדינת ישראל: החלטתו של יו"ר "כחול לבן", בני גנץ, להקים ממשלת אחדות לאומית, גם במחיר פירוק "כחול לבן". איש השנה תש"ף הוא בני גנץ. של צה"ל, החל לשדר במחצית 20 בני גנץ, הרמטכ"ל ה- אותות על כוונתו להצטרף לחיים הפוליטיים, 2018 השנייה של להקים מפלגה חדשה ולהתמודד על השלטון. השמועות והשדרים החלו להתבטא בסקרים. מסקר לסקר, הוא נסק. היה בכך דבר מדהים. האיש נמנע לחלוטין לבטא את עמדתו בנושא כלשהו. אף אחד לא ידע מהן עמדותיו המדיניות, הביטחוניות, החברתיות, הכלכליות, או הזהותיות. הוא בחר בטקטיקה, שגם אם הוכיחה >> איש השנה תש"ף - בני גנץ מימין: נשיא המדינה, ראובן ריבלין וראש הממשלה החלופי, בני גנץ. צילום: חיים צח, לע"מ. הוא בחר בטקטיקת השתיקה. הוא שתק, והתמיכה בו עלתה. הוא שתק וכך הוא לא הרגיז אף אחד והתמיכה בו גברה. אולי בגלל עיניו הכחולות. אולי בגלל גובהו. אולי בזכות הילת הרמטכ"ל. אפשר להעניק לשתיקתו תארים רבים, אבל מנהיגות היא לא מגפת הקורונה הכתה בכל העולם וגם בישראל. אלא שבישראל היא נחתה על מחלת רקע - משבר פוליטי חסר תקדים. שלוש מערכות בחירות בתוך שנה, בלי תקציב מאושר ועם איום אמתי למערכת רביעית, בתוך הקורונה, לקח בני גנץ החלטה של מנהיג ונכנס לממשלת אחדות עם נתניהו, אף על פי שידע כי מהלך כזה הוא כנראה התאבדותו הפוליטית אורי הייטנר, אורטל uriheitner@gmail.com דברים שרציתי לומר

RkJQdWJsaXNoZXIy NzYwMzky