שישי בגולן

ף ‪"‬ כסלו תש ‪'‬ ח | 6.12.19 | שישי בגולן | 28 " פגז אחרון התפוצץ ושתק. עטפה הדממה את העמק/ הבית איננו ואבא רחוק, בתי - את בוכה או צוחקת?" השיר הזה, של יובב כ"ץ ואפי נצר, מתאר בצורה מוחשית ביותר את אימת המלחמה. הוא מתאר את סבלם של אזרחים, של אימהות וילדים, שעל הגנתם אנו נלחמים וכדי להבטיח את חייהם, את שלומם וביטחונם, חיילי צה"ל מחרפים את נפשם. השיר הזה מתאר את הסיטואציה שבעטיה מלחמת ששת הימים הייתה הכרח קיומי ושחרור הגולן היה מחויב המציאות. השיר מתאר את ניסיונה של סוריה, ששלטה בגולן, לייבש את מדינת ישראל באמצעות הטיית הירדן, ומבטיח - "זורם הירדן מתפתל כשיכור/ ואיש לא יסב את מימיו לאחור". השיר הזה הוא אחד הקושאנים שלנו, תושבי הגולן ואחת ההצדקות לנחישותנו להכות כאן שורשים ולעצב את גבולה של מדינת ישראל. ההר שהיה כמפלצת כאשר אני מדריך קבוצות על תולדות ההתיישבות בגולן, אני נוהג לפתוח את הסיור במצפה גדות. אין מקום מתאים ממנו להצגת המציאות שקדמה למלחמת ששת הימים והפכה את שחרור הגולן להכרח; צעד שהיה בראש ובראשונה שחרור יישובי הגליל מסיוט מתמשך. מצפה גדות הוא מקום שממנו ראוי להצדיע לוותיקי גדות, על דבקותם העיקשת באדמתם, בתנאי ביטחון קשים ביותר ולשאוב מהם השראה, כמופת ציוני. במצפה גדות, אני מספר איך בגדות נזרע הזרע להתיישבות בגולן, לאחר מלחמת ששת הימים. אני מספר על המותג מזרה האימה "הרמה הסורית", שייצג את המהות המאיימת כל כך, שעה שהסורים ישבו למעלה והישראלים למרגלותיהם. טרם צאתנו מן המקום, אנו עוברים בתחנת ההסברה האוטומטית, שיצר אבי זעירא, ומאזינים לשיר "בתי את בוכה או צוחקת", המיטיב לתאר את המציאות של גדות משני עברי מלחמת ששת הימים. "הביטי למעלה בתי אל ההר", אומרת האם לבתה, לאחר צאתה מן המקלט בתום ששה ימים, כדי להיווכח ש"אין בתים עוד במשק" ומרחיבה: "ההר שהיה כמפלצת". היה "היסטוריון" שהלעיג על התיאור הזה, במסע של סילוף ההיסטוריה. אך לא רק מי שחי אז למרגלות ההר יודע עד כמה התיאור מדויק, אלא גם מי שחוקר את התקופה ביושר. "קו מז'ינו הסורי" בימים אלה, מלאו שבעים שנה להקמת גדות שעל גדות הירדן, או בשמו המקורי - "הגוברים", על אדמות משמר הירדן, שנפלה בתש"ח וחרבה. העלייה לקרקע הייתה חודשיים לאחר נסיגת הסורים מן האזור. במלאת עשור להקמת גדות, בדצמבר , שמונה שנים טרם נכתב השיר, 1959 פרסם העיתונאי והסופר מנחם תלמי כתבה ב"מעריב" על הקיבוץ. כותרת הכתבה הייתה "מול קו מאז'ינו הסורי" [קו מאז'ינו - מערכת הביצורים הצרפתית על גבול גרמניה, לאחר מלחמת העולם הראשונה]. כך כתב תלמי, בין השאר: "מי שרוצה לספוג אל קרבו את התחושה התמציתית של ר במדינת ישראל; מי שרוצה ָ פ ְ משק ס להזדהות - ולו לרגע קט בלבד - עם המשמעות, ללא כחל וסרק, של טעם הישיבה בגבול; מי שרוצה להבין כאפס קצהו את תחושת הישיבה בטווח ראייה של סוללות תותחים ומרגמות המכוונות אליו ישירות, יטריח עצמו לקיבוץ גדות שעל שפת הירדן, בצד משמר הירדן ההרוסה. ... לעולם אינך יכול לדעת מתי יתעוררו לפתע המוצבים הסוריים הרבים, החולשים על משק גדות, יכסוהו בברד כדורים ופגזים... זוהי אחת הנקודות הפגיעות והסובלות שבמערך יישובי הספר הישראלי... קומץ 'מטורפים': בחורים צעירים, ילידי הארץ ברובם, יוצאי בתים מבוססים, שמאמינים עדיין באותם רעיונות וערכים המתחילים להיראות 'מוזרים' בהלך רוח הכללי השורר היום ברחוב... האטרקציה הגדולה שבאמתחת של מסבירי הקיבוץ בחוץ, זו האמת היסודית של קיבוץ גדות, שאותה הם מוכנים להבטיח בכל הכנות היא: 'קו מז'ינו הסורי'... שרשרת ביצורים ומוצבים סוריים במורדות הגדה המזרחית של הירדן הרוכבת על חצר המשק... מערך מדהים של עמדות חפורות ממול: בהר ובסלע, בטווח ראייה ברור ומוחלט; כך קוראים לכל אותם עשרות לועי מקלעים ומכונות ירייה המכוונים ישר לתוך חדר האוכל של המשק, למוסך, לרפת ולחדרי המגורים... אם למישהו לא מחוורים הדברים משמיעה בלבד, הוא יכול לבוא ולמשש אותם... יראה מבנה מפוצץ שלא נשאר ממנו אלא משטח גלוח; עמודי דברים שרציתי לומר אורי הייטנר, אורטל uriheitner@gmail.com >> ,16:11 , שוחרר הגולן. בשעה 1967 ביוני 10- ב , מנו שקד, מברק לחמ"ל 3 שיגר מח"ט חטמ"ר של קיבוץ גדות: "הסיוט חלף - אתם נראים שנה לקיבוץ גדות 70 ." מלמעלה עליונים שבעתיים "מלמעלה אתם נראים עליונים שבעתיים" שנים לקיבוץ גדות 70 - 1959-2019

RkJQdWJsaXNoZXIy NzYwMzky