עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

21 | שישי בגולן | 21.8.26 | ו ‪"‬ אלול תשפ ‪'‬ ח הוא דווקא מהמכולת הקטנה, המיני, שהייתה בין השכונות המעטות של קצרין. "אני זוכר שסמי בר לב אמר לנו בגלוי: 'תדעו שאין פה הרבה'. ידענו לאן אנחנו מגיעים. הבנו את גודל השעה ואת החלוציות של הרגע ופשוט זרמנו עם המציאות הזו באהבה". כששואלים אותו מה הוא הכי אהב בקצרין של פעם, התשובה מגיעה מיד. "שהיא הייתה קטנה. מקום שבו אתה מכיר באופן אישי כל אדם שעובר ברחוב". והיום? "לפעמים אני נכנס לקניון בקצרין ואנשים שואלים אותי אם אני חדש ביישוב. אני פשוט צוחק ואומר להם: ."!' 79 אני פה עוד משנת מאחורי החיוך מסתתר גם געגוע "מה שבעיקר חסר לי היום זו אותה תחושת קהילתיות עמוקה שהייתה לנו פעם". חשוב לו במיוחד שהדור הצעיר בקצרין יכיר את הסיפור של אלה שהגיעו לכאן, כשהיישוב היה עדיין בחיתוליו. "הייתי רוצה שהם ידעו באמת איך קמה קצרין מאפס. לפעמים, מגיעים אליי החבר'ה הצעירים של 'בני עקיבא' בקצרין ואני תמיד שמח לשבת אתם ולספר להם סיפורים מההיסטוריה של היישוב. בסופו של דבר, ההיסטוריה של קצרין היא גם ההיסטוריה האישית שלי". היום, הילדים כבר גדלו והקימו את חייהם. הבת רויטל גרה בקריית שמונה, שני הבנים במחניים ושרית נשארה בקצרין. גם אחרי כל השנים, הבית עדיין מלא בזיכרונות, אוספים ותחביבים. הוא דובר צרפתית ומספר בחום על הקהילה הצרפתית בקצרין. בביתו, אפשר למצוא אוספים שונים של כלים וחפצים ולצדם אהבה ותיקה במיוחד - אלביס פרסלי, שאת זכרו הוא מטפח באמצעות תמונות, מוזיקה ואוספים שאסף לאורך השנים. "תענוג לראות לאן קצרין הגיעה" כשהוא מסתכל לאחור, אל קצרין של ' ומשווה אותה לעיר של 80 שנות ה- , קשה לו שלא להתרגש. 2026 מוטי: "אני רואה כמה קצרין התפתחה וזה ממש תענוג. לחשוב על מה שהיה כאן בשנות השמונים ולראות את העיר היום - זו התקדמות עצומה. העיר גדלה, יש בה הרבה יותר שירותים ואפשרויות והיא ממשיכה להתפתח". לצד הגעגוע לקצרין הקטנה והמשפחתית של פעם, יש בו בעיקר גאווה. "מגיעה מילה טובה לראש העיר ולמועצה, על העבודה הטובה. קצרין גדלה ומתפתחת וזה עושה לי טוב לראות את זה". * * * לפעמים, סיפורה של עיר נמצא דווקא באנשים שזוכרים את הימים שבהם עוד היה צריך להסביר למי שהגיע בדרך איפה בכלל נמצאת קצרין. מוטי: "גרנו בנהריה, משפחה חמה - אשתי מרים וארבעת הילדים. באותה תקופה, הציעו לי לנהל את המטבח של בית ספר שדה בקצרין. במשך ארבעה חודשים, הייתי על הקו קצרין- נהריה, עד שהחלטנו שאנחנו רוצים לעבור לקצרין" מוטי חן: "הייתי רוצה שהם ידעו באמת איך קמה קצרין מאפס. לפעמים, מגיעים אליי החבר'ה הצעירים של 'בני עקיבא' בקצרין ואני תמיד שמח לשבת אתם ולספר להם סיפורים מההיסטוריה של היישוב" מחלק סופגניות לחיילים שכונת גמלא. צילום מארכיון הגולן מוטי בקייטרינג