עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

55 | שישי בגולן | 10.7.26 | ו ‪"‬ ה תמוז תשפ ‪"‬ כ פרדסים של תפוזים בהם טיילתי, הפכו לכבישים מהירים ולאט לאט, מצאתי את עצמי הולכת לאיבוד ומתרחקת מעצמי. כל מה שאהבתי הפך לא נגיש ומאידך, דברים שסלדתי מהם, קיבלו מקום מרכזי במרחב עברתי לגולן בפועל, הגולן לא שינה אותי, כמו שהוא עזר לי לחזור לעצמי. בגולן, יש שקט שמאפשר פשוט להיות. רוגע פנימי שמאפשר לעצור ליד פרחים מ שהו השתנה בי מאז שעברתי לגולן. אפשר אפילו לומר שהרבה דברים. אבל ככל שעובר הזמן, אני מבינה שלא מדובר בשינוי, אלא בחיבור מחדש. כשהייתי קטנה, אהבתי מאוד להתבונן בפרחים ופרפרים. הם הרחיבו לי את הלב. גם מאוד אהבתי את הים. נולדתי בראשון לציון והים תמיד היה קרוב. אבל ככל שהשנים עברו והעיר "התפתחה", הים הפך פחות ופחות נגיש. רק הפקקים בדרך לשם ומשם, הוציאו אותי משלוותי. אפקט הרוגע של הים החזיק עד הפקק הראשון, שהיה מיד ביציאה מהים. גינות מלאות פרחים שהיו בילדותי, נעקרו, ובמקומן נבנו בניינים רבי קומות, עם כמה אדניות סמליות בכניסה לבניין. פרדסים של תפוזים בהם טיילתי, הפכו לכבישים מהירים ולאט לאט, מצאתי את עצמי הולכת לאיבוד ומתרחקת מעצמי. כל מה שאהבתי הפך לא נגיש ומאידך, דברים שסלדתי מהם, קיבלו מקום מרכזי במרחב. אז בפועל, הגולן לא שינה אותי, כמו שהוא עזר לי לחזור לעצמי. בגולן, יש שקט שמאפשר פשוט להיות. רוגע פנימי שמאפשר לעצור ליד פרחים וליהנות מהריח שלהם. להביט בפרפרים עפים ולהתהפנט מהיופי שלהם. גם הסידורים והבירוקרטיות נעשים היום ביותר נחת, כי הדרך מלאה בעצים, פרות ופרחים. גם הכנרת מככבת בחלקים נכבדים של נוף הסידורים ואין מהמם מזה! כשגרתי בעיר, ידעתי שאני חיה בסיר לחץ, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. רק כשיצאתי מהסיר הזה, הבנתי כמה לחוץ הוא היה. פתאום קלטתי, שכל כך הרבה דברים, שלא קשורים אליי, חדרו לחיי מבלי שרציתי. העצבים של האנשים בכבישים, שגם אני נוסעת בהם, או הלחץ לעקוף בתור, שגם אני מחכה בו. אני חלק ממשהו שאני לא רוצה וסופגת דברים שלא מגיעים לי. לא הפכתי לבריונית כבישים, או התחלתי לעקוף בתור, אבל זה כן השפיע עליי וגרם גם לי להיות עצבנית ולחוצה. אני רוצה קהילה מחבקת. אני רוצה ערבות הדדית ולבבות פתוחים סביבי. רעות, מושג כל כך מרגש. אותו ובכמויות בבקשה. ידעתי שיהיה לי טוב בגולן, אבל לא שיערתי לעצמי שבאמת אמצא את כל אלה ובכמויות, כמו שביקשתי. אני מודה כל יום על המעבר הזה. חוץ מזה, שנדמה למשרד הבריאות שבגולן לא זכאים לשירותי בריאות נאותים, הכול נפלא לי כאן. נועם בן אלי, קצרין בין מילה לחופש