עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ ניסן תשפ ‪'‬ ט | 27.3.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 32 | חג פסח שמח ואביב פורח ק ניג היה לוחם בלח"י. כינויו המחתרתי היה "שמשון". לאחר קום המדינה, הצטרף לשירות הציבורי, שבו תרם למדינה במשך עשרות שנים. הוא היה המנהל המיתולוגי של מחוז הצפון ועוד 1967-1986 במשרד הפנים, בשנים לפני כן היה תקציבן המחוז ותרומתו להתיישבות בגליל גדולה מאוד. מפעל חייו היה ייהוד הגליל. הוא מאבות צפים בגליל. הוא אבי גוש ִ תכנית המ משגב - היוזם והמוביל של הקמת גוש היישובים והמועצה האזורית. קניג התפרסם בעקבות הדלפת "מסמך קניג", מסמך פנימי שעסק באיום הדמוגרפי בשל הרוב הערבי בגליל, ובדרכים להתמודד עם הבעיה, בעיקר באמצעות התיישבות יהודית , 1976 ענפה בגליל. המסמך נכתב ב- בעקבות אירועי "יום האדמה". היום, למרבה הצער, המונח "ייהוד הגליל" אינו פוליטיקלי קורקט, אך זו הציונות, וקניג היה ציוני בכל רמ"ח ', זה עוד היה 70 ושס"ה. בשנות ה- לגיטימי. ראש הממשלה, יצחק רבין, בקדנציה הראשונה שלו, אימץ את המסמך ועיקריו הם בסיס מדיניות הממשלה בגליל עד היום. הניצנים של הפניית העורף לחזון ייהוד הגליל והדה-לגיטימציה לו החלו כבר אז. לא בכדי הוא הודלף לביטאון מפ"ם "על המשמר" (מפ"ם הייתה אז חלק מהמערך ומהקואליציה, אך היה בה אגף שמאל רדיקלי, שנקט קו אופוזיציוני). הפרסום עורר סערה גדולה בארץ ובעולם, בטענה שהמסמך "גזעני". אגב, גם בעיניי היו בו כמה המלצות בעייתיות של הצרת רגלי הערבים, אך עיקרו היה עידוד ההתיישבות היהודית. הבעיה הדמוגרפית בגליל עדיין קיימת, ומן הראוי שממשלת ישראל תיתן לו מענה של עידוד התיישבות יהודית גדולה. יש לציין, שכמנהל המחוז, נהג קניג בהוגנות רבה כלפי הרשויות הערביות וסייע מאוד להתפתחותן. לקניג מניות רבות בגולן (ויש לו בגולן גם נכדה ונינים). כמנהל מחוז הצפון, הוא עודד מאוד את ההתיישבות בגולן, הוא עמד מאחורי הקמת המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, עוד לפני חוק הגולן. הוא היה עדיין בתפקיד בהחלת הריבונות על הגולן. הוא תמך מאוד בצעד, אך התנגד בתוקף לכפיית תעודות הזהות על הדרוזים בגולן. במלחמת "צוק איתן", איבד ישראל קניג את אחד מנכדיו. לפני שנים אחדות, ראיינתי את קניג למחקר שעשיתי על הקמת קצרין, בירת הגולן. הריאיון חרג בהרבה מתחום המחקר. ישבתי שעות בביתו וגמעתי בצמא את סיפוריו. יהי זכרו ברוך! איך ליישב להלן, קטעים נבחרים מן הריאיון, הנוגעים לגולן: הזיקה שלי לגולן החלה עוד לפני מלחמת ששת הימים, כשהגולן היה , למדתי 1964-5 בידי הסורים. בשנים במכללה לביטחון לאומי. במסגרת לימודיי, כתבתי עבודה על האדמות היהודיות בגולן ובחורן. במלחמת ששת הימים, הייתי מחובר וקשור למשלחת של יישובי הגליל והעמק שעלו להיפגש עם אשכול ודרשו להורות לצה"ל לכבוש את הגולן. במלחמה עצמה, בני הבכור, שהיה של "גולני", השתתף 13 לוחם בגדוד בקרבות לכיבוש הגולן. ראיתי את הטנקים שעברו בחוצות טבריה, בדרך לגולן. הגולן נכבש בשבת וכבר ביום ראשון, עליתי לביקור ראשון. אני קשור להתיישבות בגולן מראשיתה. עלתה השאלה איך ליישב. כמנהג היהודים, החלה התרוצצות. למעשה, כל יישוב שקם צריך היה לקבלת העברות תקציביות חצי מחתרתיות, תחת כל מיני שמות. אזור דרום הגולן טופל בידי המועצה האזורית עמק הירדן ואזור צפון הגולן טופל בידי המועצה האזורית גליל עליון. דרך מתן תקציבי פיתוח לשתי הרשויות הללו, הצלחנו להעביר תקציבים לפיתוח יישובי הגולן. כשמושב יונתן קם, הם ישבו בתנאים מאוד קשים. היה להם איזה כוך וכמה קונטיינרים. הייתי קשור אליהם מאוד. אבא של יונתן רוזנמן, שעל שמו היישוב, ושל דידי ידין מהיישוב, היה מתקשר אליי הביתה, לברר איך הדברים מתקדמים. שואל איך הולך, איך מסתדר ומבקש שלא אספר לדידי שהוא התקשר. הייתי צריך תקציבים לפיתוח היישוב, מעבר למה שניתן. הבאתי את יוסף בורג, שר הפנים, לסיור. השר נכנס לקונטיינר וראה בחורה מנגנת בכינור. הוא ניגש אליה, שאל מה היא מנגנת. ביקש לשמוע כמה צלילים. כשיצאנו, ראיתי בפעם היחידה בכל שנות עבודתנו המשותפת דמעה בעיניו. הוא שאל: באיזה עם יש עוד דברים כאלה? הוא אמר לי: "יש לך כרטיס פתוח לסייע להם". כשהוחלו החוק, המנהל והמשפט הישראלי על הגולן (חוק הגולן), הועברו אליי כל הסמכויות, כולל הסמכויות הנוגעות לדרוזים. עוד טרם >> לקניג מניות רבות בגולן. כמנהל מחוז הצפון, הוא עודד מאוד את ההתיישבות בגולן, הוא עמד מאחורי הקמת המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, עוד לפני חוק הגולן. הוא היה עדיין בתפקיד בהחלת הריבונות על הגולן ישראל קניג 1924-2026 בראשית החודש, הלך לעולמו , שבע ימים 102 בירושלים, בגיל ומעשים, ישראל קניג, המנהל המיתולוגי של מחוז הצפון במשרד הפנים והרבה יותר מזה אורי הייטנר, אורטל uriheitner@gmail.com דברים שרציתי לומר