עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ סיון תשפ ‪'‬ ה | 21.5.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 42 | חג שבועות שמח ה רצל הגדיר את הציונות "אידאל שאין לו סוף". במילים אחרות, אין פוסט- ציונות, כי אם הציונות היא אידאל שאין לו סוף, אין "אחרי" הציונות. אני מאמין בכך. שני מנופי ההגשמה העיקריים של הציונות הם עלייה והתיישבות. האם גם להם אין סוף? באשר לעלייה, הדברים ברורים. כל עוד יש יהודים בגולה, אין לה סוף. מה באשר להתיישבות? האם היא אין- סופית או שיש לה סוף? אני משער שיש לה סוף. איני יודע מהו ומתי הוא. אבל בניגוד לבון-טון בשלושים השנים האחרונות, כולל בקרב תנועות ההתיישבות, לרגע לא פקפקתי בכך שאנו רחוקים מאוד ממיצוי החזון של יישוב ארץ ישראל. שלושה יעדים לאומיים מרכזיים של ההתיישבות הם הדמוגרפיה, החברה והביטחון. יש לחתור לרוב יהודי מוצק וברור בכל חלקי הארץ. היום, אנו בבעיה חמורה בגליל, שבו יש רוב ערבי ובנגב, שבו באזורים שלמים איבדנו למעשה את הריבונות, בשל מיעוט בהתיישבות יהודית, לעומת התיישבות בדואית פרועה, בלתי חוקית ובלתי מוגבלת. אני יודע ששומר נפשו ירחק מדיבור על הצורך בייהוד הגליל והנגב. כל דיבור כזה יתויג מיד כגזענות. אולם אני מאמין בחובתנו להבטיח שוויון זכויות אזרחי מלא לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל השתייכות לאומית, או דתית. אין זה פותר אותנו מהמחויבות הלאומית שלנו, כמדינת הלאום של העם היהודי, להבטיח את מימוש היעדים הלאומיים הציוניים של המדינה. תריס נאמן להתיישבות יש משמעות חברתית בלתי רגילה. ההתיישבות הולידה את היצירות החברתיות היפות ביותר של הציונות - הקיבוץ, מושב העובדים, המושב השיתופי, היישוב הקהילתי. מאז ומתמיד, ההתיישבות הייתה מעבדה לחדשנות חברתית יוצרת. כך, אני משוכנע, יהיה גם בעתיד. היום, האיום החברתי הגדול ביותר הוא הקרע בין חלקי העם. הקמת יישובים משותפים של חילונים ודתיים, החיים כקהילה אחת, ובחלק מהמקומות גם עם מערכת חינוך אחת, היא הבשורה החברתית הגדולה של ההתיישבות, ברבעון הרביעי של המאה הראשונה לקיום המדינה. אני גאה להיות שותף למהלך כזה, ביישוב הקהילתי המשותף לחילונים ודתיים רמת הנשיא טראמפ, בצפון הגולן, שהייתה לי הזכות להיות נהלת ִ בצוות ההקמה שלו והיום - במ שלו. האם יש היום גם חשיבות ביטחונית להתיישבות? האם ההתיישבות רלוונטית לביטחון באמצע המאה ?21 ה- כדי לבחון את השאלה, נכון להגדיר קודם מה פירוש המושג "התיישבות ביטחונית". יש לכך שתי משמעויות. האחת היא, התיישבות באזור בעל חשיבות ביטחונית. ההתיישבות יוצרת מחויבות, מממשת ריבונות. הרבה יותר קשה (למרות שכבר נוכחנו פעמיים, למרבה הצער, בסיני ובגוש קטיף, שלא בלתי אפשרי) לסגת משטח מיושב. ככל שההתיישבות רבת אוכלוסין יותר וותיקה יותר, הקושי הזה גדל עד שהופך ', היה 90 לבלתי אפשרי. כבר בשנות ה- ברור שההתיישבות בגושים ביו"ש הגיעה למסה קריטית שבעטיו היא בלתי הפיכה, ומכאן הצעות "חילופי השטחים" שהגה ביילין, וברק ואולמרט הציעו לפלשתינאים. המשמעות השנייה היא התיישבות שממלאת בעצמה פונקציה ביטחונית. , 1949 כשבן גוריון הציג, בנובמבר את חוק שירות ביטחון, הוא אמר שהגנת המדינה מושתתת על שלושה אדנים: הצבא הסדיר, צבא המילואים וההתיישבות באזורי הספר. הוא חזר על כך בכל נאום ומאמר שבהם הציג את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כך, למשל, במסדר של הנח"ל, : "ביטחון המדינה 1948 בנובמבר לא יושתת אך ורק על כוחות המגן הצבאיים. דרכי התיישבותנו יקבעו את ביטחון המדינה לא פחות משיטות בניין הצבא. רק התיישבות חקלאית צפופה לאורך הגבולות - שלשלת של משקים בצפון הארץ, על חוף הים, לאורך הירדן, בערבות הנגב - תשמש תריס נאמן ביותר לביטחון הארץ מפני התקפות חוץ. לא ביצורי אבן דוממים, אלא חומת אדם חיה, עובדת ויוצרת - החומה האחת שאינה נרתעת ונפגעת מכלי משחית של האויב - יש ביכולתה כשבן גוריון הציג, בנובמבר , את חוק שירות 1949 ביטחון, הוא אמר שהגנת המדינה מושתתת על שלושה אדנים: הצבא הסדיר, צבא המילואים וההתיישבות באזורי הספר. הוא חזר על כך בכל נאום ומאמר טבח השבעה באוקטובר העמיד את האקסיומה הבן- גוריונית במבחן. על פניו, אפשר לומר שפרדיגמת ההתיישבות הביטחונית קרסה לחלוטין. הקמת היישובים לאורך הגדר הפכה את התושבים בגבול עזה לבשר תותחים התיישבות ביטחונית לאור לקחי מלחמת "חרבות ברזל" יש לחתור לרוב יהודי מוצק וברור בכל חלקי הארץ. היום, אנו בבעיה חמורה בגליל, שבו יש רוב ערבי ובנגב, שבו באזורים שלמים איבדנו למעשה את הריבונות אורי הייטנר, אורטל uriheitner@gmail.com דברים שרציתי לומר