עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ו ‪"‬ סיון תשפ ‪'‬ ה | 21.5.26 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 26 | חג שבועות שמח ב פרשת השבוע, פרשת "נשא", התורה פותחת: ן ֹ ו ׁ ש ְ ר ֵ י ג ֵ נ ְּ ב ׁ אש ֹ ת ר ֶ א א ׂ ֹ ש ָ "נ ם ָ ת ֹ ב ֲ ית א ֵ ב ְ ם ל ֵ ם ה ַּ ג ם", (במדבר ד', ָ ת ֹ ח ְּ פ ׁ ְ ש ִ מ ְ ל כ"ב). מה היא משמעותה של המילה "נשא"? בהמשך הפרשה, בברכת כוהנים, אנו פוגשים את אותה מילה רק בהטיה ...", (במדבר ו', ָ יך ֶ ל ֵ יו א ָ נ ָ א ה' פּ ָ שּׂ ִ אחרת: "י כ"ו). מה היא המשמעות כאן? עוד בפרשתנו, אנו לומדים שבני לוי, גרשון קהת ומררי, היו אחראיים להעברת המשכן ממקום למקום, במקומות בהם היו בני ישראל במסעם במדבר. אלא שבעוד שבני גרשון ומררי היו אחראים לנשיאת המשכן היריעות והאדנים, בני קהת היו אחראים לשאת את כלי הקודש: ארון הברית, שולחן לחם הפנים, המנורה ועוד. התורה מספרת שלבני גרשון ומררי, משה רבנו נתן עגלות שיישאו עליהם את חלקי המשכן, אולם לבני קהת משה לא נתן עגלות, בני קהת היו צריכים לשאת את כלי הקודש של המשכן על כתפיהם ולא ת ַ ד ֹ ב ֲ י ע ִּ ן כ ָ ת ָ א נ ֹ ת ל ָ ה ְ י ק ֵ נ ְ ב ִ ל ְ על עגלה. "ו ", (במדבר ז', ט'). ּ או ׂ ָּ ש ִ ף י ֵ ת ָּ כ ַּ ם ב ֶ ה ֵ ל ֲ ע ׁ ש ֶ ד ּ ֹ ק ַ ה מדוע בני קהת לא יכולים לשאת את כלי הקודש בעגלות? מדוע בני קהת נצטוו לשאת את הארון על כתפיהם? הרי היו לארון את "בדי הארון", שהם כעין מוטות אחיזה, אז מדוע להרים את הארון עד גובה הכתף? בכתף יישאו על שאלות אלה משיב הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר": "...אלא בא לרמז שבשעת משא כלי קודש אלו, יש להם בעצמם להיות מרכבה לשכינה. ואם כן עליהם להיות דבקים במחשבתם בדעת אלוקות. וזה הכוח של דעת הוא במוח של אחורי הראש. והוא בכתף...", (העמק דבר במדבר ז, ט). אומר כאן הנצי"ב דבר נפלא. כלי הקודש היו "מרכבה לשכינה" ומכיוון שעל כלי הקודש הייתה שורה השכינה, נושאי הארון היו צריכים להיות "דבקים במחשבתם בדעת אלוקות", כלומר לרומם את מחשבתם כל זמן הנשיאה, לחשוב מחשבות של קודש, מחשבות מרוממות. על כן את בדי הארון היו מניחים על הכתף, כך שהארון קרוב לראש, קרוב למוח ולמחשבות המרוממות והקדושות של נושאי הארון. הנשיאה מצביעה על משהו מרומם, ועל כן נאמר "הארון היה נושא את נושאיו", (מסכת סוטה ל"ה, א'). מעבר לנס הגדול שהיה כאן, שהרי ארבעה לויים לא היו יכולים באופן טבעי להרים משקל כל כך כבד של הארון, ועל כן הארון היה נושא את נושאיו, יש כאן מסר, הארון נושא את בני קהת, הוא מרומם אותם ומגדל אותם לגבהים. נשיאת בני גרשון ההפתעה נמצאת בתחילת הפרשה: "נשא את בני גרשון גם הם...". העבודה של בני גרשון בנשיאת המשכן לכאורה הייתה הרבה פחות חשובה מתפקידם של בני קהת. בני גרשון נושאים את יריעות המשכן, האוהל, המכסה ומסך פתח אוהל מועד וקלעי החצר של המשכן ודווקא עליהם נאמר "נשא". הקב"ה אומר למשה, לא רק בני קהת מרוממים ונישאים עקב כך שהם נושאים את כלי הקודש, אלא גם "נשא את בני גרשון...", גם את בני גרשון תרומם. גם מי שעושה לכאורה את "העבודה הפשוטה" במלאכת הקודש, גם הוא מרומם, גם הוא נישא. לפעמים, אדם שמקבל תפקיד פשוט יותר, נראה לו שהוא אולי פחות חשוב ופחות תורם. לא כן הדבר. דווקא הוא, שלא תמיד מקבל את ההערכה הראויה, זה שעוסק אולי בעבודה הסיזיפית והקשה, ואף אחד לא טופח לו על השכם, דווקא אותו יש להעריך, אותו יש לפאר ולרומם. מכאן, גם ניתן להבין את ברכת הכוהנים בפרשתנו נאמר: "ישא ה' פניו אליך...", ה' תמיד מרומם אותנו אוהב ומעריך אותנו. בעצם העובדה שאנו שייכים לעם ישראל, אנו נישאים ומרוממים על ידי הקב"ה: "אתה בחרתנו מכל העמים... ורוממתנו מכל הלשונות", (מתוך תפילת המועדים). תפקידו של הנשיא ניתן לראות את נקודת הרוממות גם בסוף פרשתנו. התורה שם עוסקת בקורבנות נשיאי השבטים שתרמו לחנוכת המזבח. נשיא הוא מלשון נישא וגבוה, אך תפקידו של הנשיא הוא לא רק להיות רם ונישא, אלא להיות זה שמרים את כולם יחד אתו, הוא זה שמרומם את כולם, הוא זה שנושא את כולם לגבהים. התורה מרוממת אותנו בכל שנה חג השבועות, חג מתן תורה, חל סמוך לשבת פרשת "נשא". הסיבה שחג שבועות חל בסמיכות לפרשת "נשא" היא לומר לנו שאת התורה צריך לקבל מתוך רוממות הנפש, מתוך תנועת נפש של חירות. אנו גאים ושמחים ומאושרים שהקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. התורה היא זו שמנשאת אותנו, היא זו שמרוממת אותנו. התורה היא זו שהופכת אותנו להיות עם הספר, היא זו שבזכותה אנחנו עם מוסרי כל כך, היא זו שנותנת לנו את החוסן והעוצמה. היא זו שנותנת לנו את חירות הנפש האמיתית, כפי שנאמר "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", (פרקי אבות ו',ז'). חג שבועות שמח! התורה המרוממת מה משמעות המילה "נשא"? כיצד זה מתקשר אל הנשיאים? וכיצד כל זה קשור לחג מתן תורה? "העמק דבר": "...אלא בא לרמז שבשעת משא כלי קודש אלו, יש להם בעצמם להיות מרכבה לשכינה. ואם כן עליהם להיות דבקים במחשבתם בדעת אלוקות. וזה הכוח של דעת הוא במוח של אחורי הראש. והוא בכתף..." 19:16 כניסת החג יום חמישי נשא פרשת השבוע: 20:17 יציאת שבת | 19:17 כניסת שבת חג שבועות ושבת הרב אליהו מזוז, רב העיר קצרין מבט לפרשה: נשא