עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

שישי בגולן | 27.3.20 | ף ‪"‬ ניסן תש ‪'‬ ב עקב משבר הקורונה העולמי, נמלי האוויר והים סגורים ואין ייבוא. הממשלה חייבת לתמוך בחקלאים, מגדלי המזון, כדי לקיים ביטחון מזון בישראל, לפני שיהיה מאוחר מדי! ה תפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם, עם המאמצים לבלום את המגפה התפשטות באמצעות סגירת גבולות, מעלים על סדר היום הלאומי את סוגיית ביטחון המזון בישראל. שנים של פגיעה מתמשכת בחקלאות ובחקלאים, וחוסר התייחסות לתוצרת האדמה כאל משאב לאומי אסטרטגי שיש לשמר, נתנו אותותיהם בענף שסובל ממצוקה קשה, מזה עשורים. אישור המדינה לייבא מזון זול מארצות זרות יצר פגיעה חסרת תקדים בחקלאים הישראלים, שרבים מהם נאלצו לראות את מפעל חייהם יורד לטמיון ואת משקיהם החקלאיים נסגרים. במשך שנים, הונהג בישראל חוסר סבסוד ישיר, עידוד ייבוא של תוצרת זולה מחו"ל וזלזול מוחלט בפערי התיווך בין רווחי החקלאים בשער המשק למחירי המזון המופקעים ברשתות השיווק. כל אלו גרמו לכך שחקלאים רבים פועלים במצב של חוסר ברירה וחוסר ודאות כלכלית, או גרוע מכך - בהפסדים. בכל יום, יוצאים עוד ועוד חקלאים ממעגל הייצור ת מהדור הבא להמשיך ולעסוק בחקלאות. ֹ ו ּ פ ַ ולכן אי אפשר לצ שטחים חקלאיים ננטשים ומשק חקלאי שנסגר, כבר לא ייפתח יה לדורות, לא רק ָ י ִ כ ְּ מחדש. עזיבת החקלאים את הענף הנה ב עבור החקלאים עצמם, אלא לכל תושבי המדינה. כעת, כשמעברי הגבול והנמלים סגורים, עקב התפשטות נגיף הקורונה, זהו חוסר אחריות להיתלות במזון מיובא, תוך רמיסת החקלאות הישראלית וערעור היכולת שלה לספק לאזרחי ישראל ביטחון מזון, בעת מגיפה עולמית, אמברגו, או מלחמה. בתרחיש בו הגבולות נסגרים ואין אפשרות לייבא מזון מחו"ל, ניאלץ להסתמך אך ורק על ייצור מזון עצמאי ומקומי, כדי לספק מענה לצרכי האזרחים. לכן, בימים אלו, בהם הכתובת ברורה על הקיר, חובה על ממשלת ישראל להתעשת ולזכור כי מוטלת עליה אחריות לאומית לייצר מזון עבור התושבים, הן בשגרה והן בחירום. ביטחון המזון הנו הכרח קיומי ולכן יש להבטיח המשך חקלאות ותעשייה חקלאית בת-קיימא בישראל. ומטה 35 חקלאים בגיל - פחות מאחוז כתוצאה ממדיניות הממשלות בארבעת העשורים האחרונים, הצטמצמה החקלאות המקומית והגיעה לשפל חסר תקדים, במסגרתו צנח מספר . לפי נתוני 61%- המשקים החקלאיים ב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר 12,000- החקלאים בארץ כיום הוא כ 1000- בלבד, עם ירידה בשיעור של כ חקלאים בשנה, במהלך חמש השנים האחרונות. מתוך כלל החקלאים ופחות 55 כבר מעל גיל 65% , בישראל ומטה, מה שאומר 35 הם בגיל 1%- מ שדור ההמשך הולך ומתמעט ואין למעשה מי שייקחו את ההגה מידי דור מייסדי המדינה ובניהם. זוהי בעיה חמורה מאוד שצריכה להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר. עוד מנתוני הלמ"ס, עולה כי שטח הנטיעות החדשות של הסתכם 2018-2019 עצי פרי בשנת דונם, 39,920 דונם, לעומת 34,126- ב דונם, שנתיים 44,446- בשנה שלפני ו לעומת השנה שעברה, 14.5% קודם לכן. מדובר בירידה של , נטיעות 48.3%- מתוכן חלה ירידה בנטיעות השקדים ב ונטיעות האבוקדו ירדו 41%- האפרסקים והנקטרינות ירדו ב .16.5%- ב בכדי שהחקלאות תוכל להמשיך להתקיים ולספק לתושבי המדינה ביטחון מזון בימים של בידוד מדיני, על המדינה לחזור להכיר בערך הייחודי והאסטרטגי של החקלאות, באמצעות מעשים ולא עם דיבורים בעלמא. מדינת ישראל קמה בזכות ר הנידחים הסמוכים ָ עובדי האדמה שהתיישבו באזורי הספ לגבולות הארץ בצפון, בבקעה ובדרום ועיבדו את השדות והמטעים צמודי הגדר, כדי לגדל את המזון המגיע לשולחנם של תושבי ישראל. זוהי שעת חירום ואני מצפה משר החקלאות והממשלה הנבחרת לתמיכה מלאה בחקלאים, סבסוד החקלאות, הקלה בעלויות במים והמסים ובעיקר - הצבת ענף החקלאות בראש סדר העדיפות הלאומי, לפני שיהיה מאוחר מדי! אלה דגן, תקשורות בחקלאות ״החקלאות ההידראולית היא בטחון המזון שלנו״ ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: ״בכדי שהחקלאות תוכל להמשיך להתקיים ולספק לתושבי המדינה ביטחון מזון בימים של בידוד מדיני, על המדינה לחזור להכיר בערך הייחודי והאסטרטגי של החקלאות, באמצעות מעשים ולא עם דיבורים בעלמא״

RkJQdWJsaXNoZXIy NzYwMzky