עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

ף ‪"‬ ז אב תש ‪"‬ י | 7.8.20 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 34 ב ,2011 מחאה החברתית ב- נטלתי חלק מעשי - במאהל המחאה בקריית שמונה, בארגון הפגנה בגולן ובעשייה רבה. המחאה הנוכחית קורית במציאות קשה הרבה יותר, של מאות אלפי מובטלים, של עצמאים שמאבדים את עולמם, של בעלי עסקים שמפעל חייהם עלול לרדת לטמיון. אף על פי כן, במחאה הזאת, איני נוטל חלק. יתר על כן, אני מתנגד לה. זאת, חרף התנגדותי לראש הממשלה שהמחאה מתמקדת בו. מהי הסיבה לכך? הסיבה הראשונה היא שאמנם המצוקה קשה, אך המחאה אינה צודקת. המצוקה אינה נובעת ממדיניות. נבחן את הסוגיה הכואבת ביותר - האבטלה. נכנסנו למשבר הקורונה בכמעט אפס אבטלה. אי אפשר לטעון שהאבטלה היא תוצאה של מדיניות כלכלית. זו תוצאה של הקורונה. כל המשבר הזה הוא תוצאה של הקורונה. את הקורונה, לא הביא אלינו ביבי נתניהו. הקורונה נחתה על העולם ללא התראה; זו מגיפה לא מוכרת ותוצאותיה קשות. הסגר שהוטל בגל הראשון היה מוצדק והוכיח את עצמו. סגר אינו פתרון למגפה ממושכת, אך הוא היה נכון כטיפול מידי בהלם, מול מתקפת הקורונה והמחיר הכלכלי והחברתי קשה וכואב. הבה נהיה אמתיים. בהנחה שאיננו שותפים למכחישי הקורונה ההזויים, ולמפיצי תאוריות הקונספירציה המטורללות על המגפה, נסכים כולנו שאין קשר בין אידאולוגיה לבין ההתמודדות עם הקורונה. בהתמודדות עם הקורונה, יש לכולם אותה אידאולוגיה: לעשות כל מה שניתן כדי להתגבר עליה, לצמצם את ממדיה, למצוא חיסון ותרופה, להגן על בריאות הציבור. אין כאן ימין, או שמאל. המדינה לוקחת אחריות על הכלכלה לכאורה, יש פער אידאולוגי בנוגע להתמודדות עם "הקורונה הכלכלית". אך גם זה לא נכון. גם כאן, המדיניות של כולם היא אותה מדיניות: המדינה צריכה לסייע לאזרחיה, למובטלים, לעצמאים, לכולם. המדינה צריכה להזרים כסף לציבור, להזרים כסף לעסקים, להזרים כסף כדי להניע מחדש את גלגלי המשק. גם אנשי הימין הכלכלי המובהקים (למעט קומץ קנאי הדת הקפיטליסטית, כמו עומר מואב ונחמיה שטרסלר) מבינים שבמצב משברי כזה, המדינה אינה יכולה להפקיר את החברה ל"יד הנעלמה" של השוק. עובדה - המדיניות של נתניהו, העמדות של בנט, הגישה של כל מי שבשגרה נוקטים עמדות ימין כלכלי מובהקות, היא עמדה של לקיחת אחריות של המדינה על הכלכלה. כאשר נצא מן המשבר, המחלוקת תחזור, אם כי אני מעריך שרבים יאמצו את תפיסת מדינת הרווחה, כפי שכתבתי בטור זה לפני שבועיים. אך היום, במצב המשבר, אין מחלוקת. כולם רוצים לעזור לנפגעים, כולם מבינים שזהו תפקידה של המדינה ואכן הממשלה פועלת כך. זה לא פשוט, יש הרבה שגיאות ויש ניסוי וטעיה. אני מאמין שכל האנשים שמנהלים את המשבר מגויסים בכל מאודם לפתור אותו, לטובת כולנו. אין זה זמן לפלגנות, אלא לאחדות. אין זה זמן לשנאה שמדרדרת את החברה הישראלית לעברי פי פחת. במשבר לאומי, שבמקרה זה הוא עולמי, מה שדרוש הוא לכידות. הסיבה השנייה להתנגדותי למחאה היא בריאותית. למרות שהתרבות היא לב חיינו הקהילתיים, איננו מקיימים פעילות תרבות ביישובינו בעידן הקורונה, כי אסור להתקהל. אסור להתפלל בציבור. אנו נזהרים, כדי לא להדביק ולא להידבק ולא להחמיר את המגפה ובעקבותיה, את המגפה הכלכלית. זה לא הזמן להצטופפות יום-יומית של אלפי אנשים, ללא כל שמירת מרחק, רבים גם ללא מסכות. זהו חוסר אחריות בסיסי, חוסר של ערבות הדדית, חוסר של סולידריות חברתית - זו סכנת נפשות. מפגן של אלימות הסיבה השלישית היא אופי המאבק. למרבה הצער, גורמים רדיקליים ואנרכיסטיים השתלטו על המחאה, למרות שברור לי שהם מיעוט קטן מבין המפגינים. בכל הפגנה, בולטים מאוד הגורמים הקיצוניים, שהופכים מחאה על מצב הישראלים שנפגעו מהמצב הכלכלי למפגן של סיסמאות של שמאל רדיקלי. אני בטוח שהם מיעוט קטן, אך הם הבולטים בשטח, הם תופסים את עין המצלמה ואת המיקרופון. בשלב מסוים, כל הפגנה הופכת להפרת >> אי אפשר לטעון שהאבטלה היא תוצאה של מדיניות כלכלית. זו תוצאה של הקורונה. כל המשבר הזה הוא תוצאה של הקורונה. את הקורונה, לא הביא אלינו ביבי נתניהו. הקורונה נחתה על העולם ללא התראה; זו מגיפה לא מוכרת ותוצאותיה קשות מדוע אני מתנגד למחאה לא נתניהו הביא עלינו את הקורונה ואת המצב הכלכלי האיום. ההפגנות מתקיימות בצפיפות מבהילה והן אלימות וגוררות אלימות מצד המשטרה. קיצונים תפסו טרמפ על המחאה דברים שרציתי לומר אורי הייטנר, אורטל uriheitner@gmail.com

RkJQdWJsaXNoZXIy NzYwMzky