עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

27 | שישי בגולן | 16.10.26 | ז ‪"‬ חשון תשפ ‪'‬ ה הארץ לקראת שובם של בניה סימן מובהק לגאולה. הרב קוק פותח את ספרו "אורות" בקביעה ש"ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה". הארץ, לדבריו, קשורה בעצם חייה של האומה. הקשר שלנו אליה אינו מסתכם בזכות להחזיק בקרקע, אלא מחייב אותנו להבין שהחיים הלאומיים והרוחניים שלנו קשורים בה. ממילא, השאלה איננה רק מה הארץ יכולה לתת לנו, אלא גם איזו חברה אנחנו בונים עליה, ומה אנחנו מכניסים אל תוכה. להתחיל מחדש כשחוזרים עם הדברים הללו לפרשת "נח", אפשר להבין את המבול באור אחר לגמרי. אולי התורה אינה מתארת רק עונש על חטאיהם של בני האדם, אלא גם את הצורך לתקן עולם, שההשחתה חדרה לכל מערכות חייו. אילו הבעיה הייתה רק באנשים מסוימים, אפשר היה להעניש אותם ולהמשיך הלאה. אבל כשהחמס הופך לתרבות, כשהעוול נעשה לדבר מקובל וכשהחברה כולה מאבדת את דרכה, לא די בהחלפת האנשים. צריך לאפשר לעולם להתחיל מחדש. כאן מתגלה סודם של המים. אותם מים, שאנחנו מכירים כמקור חיים, הם גם הכלי שבו אנחנו משתמשים כדי להיטהר. במקורות של פנימיות התורה, נדרש הקשר שבין ארבעים ימי המבול לבין ארבעים סאה של מקווה. כשאדם טובל במקווה, הוא נכנס כולו אל תוך המים ויוצא מהם כדי לפתוח פרק חדש. אולי כך אפשר להבין גם את המבול. העולם כולו הוטבל במים, לא רק כדי למחות את מה שהיה, אלא כדי לאפשר את מה שעוד יכול להיות. המים שהביאו חורבן הם גם אלה שאפשרו לבריאה להיוולד מחדש. זו אולי התשובה לשאלה שבה פתחנו. הקב"ה לא בחר במים רק מפני שיש בכוחם להרוס, אלא מפני שיש בכוחם גם לטהר. דור המבול השחית עולם שלם ולכן התיקון לא יכול היה להסתפק בענישת האדם בלבד. העולם היה זקוק להתחלה חדשה. דווקא בימים שבהם אנחנו שבים לבקש גשמי ברכה, כדאי לזכור שהאדמה שעליה אנחנו חיים איננה מנותקת ממעשינו. אנחנו יכולים לבנות כאן בתים, לסלול כבישים ולפתח את הארץ, אבל השאלה הגדולה היא איזו חברה תחיה על האדמה הזאת. האם נרגיל את עצמנו ואת ילדינו ליושר, לאחריות ולכבוד האדם, או שנאפשר לעוול להפוך לחלק מהשגרה שלנו? המים שיורדים מן השמים אינם מבחינים בין שדה לשדה, אבל בידינו להחליט מה נצמיח באמצעותם. כשנבקש השנה "ותן טל ומטר לברכה", אולי כדאי שנזכור שגם לנו יש חלק בברכה הזאת. האחריות על מה שהאדמה הזו סופגת, ועל מה שיצמח ממנה בדורות הבאים, מונחת על כתפינו. שבת שלום, גיא אדרי כשאנחנו שבים לבקש גשמי ברכה, כדאי לזכור שהאדמה שעליה אנחנו חיים איננה מנותקת ממעשינו. אנחנו יכולים לבנות כאן בתים, לסלול כבישים ולפתח את הארץ, אבל השאלה הגדולה היא איזו חברה תחיה על האדמה הזאת