עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

11 | שישי בגולן | 17.4.26 | ו ‪"‬ ניסן תשפ ‪'‬ ל פייגה ציפורה ז"ל (שורדת אושוויץ ותושבת קצרין שנים רבות) ויצחק שוורץ ז"ל (פרטיזן). • , נר שני: הודלק על ידי שמואל שרף שחזר לרגע היותו ילד בן שבע בצעדות המוות: "אבי נשא אותי בשארית כוחותיו על כתפיו כשביקשתי שישאירו אותי מאחור", העיד בדמעות. • , נר שלישי: הודלק על ידי ציפי גיספן לזכר אימה רבקה מילר ז"ל, שהתייתמה ועלתה 11 מהוריה וארבעת אחיה בגיל ארצה באונייה "אקסודוס". • , נר רביעי: הודלק על ידי מקסים גור שסיפר את סיפורה של אימו, רבקה איידליץ ז"ל, שנמלטה מגטו וילנה ליערות והצטרפה ללחימת הפרטיזנים. • נר חמישי: הודלק על ידי חיים , שנולד בתנאים לא אנושיים גרינברג בתוך מחנה השמדה ברומניה וזכה לסגירת מעגל כשפגש אישה שהייתה נוכחת בלידתו. • נר שישי: הודלק על ידי גלינה , שנחטפה על ידי אימה מרכבת טיחונוב הגירוש בבלארוס, כשהייתה בת שלוש בלבד וכך ניצלו חייהן ביערות סיביר. המשכיות הדורות החלק האמנותי של הערב שילב צלילים ומילים שחדרו ללב. מקסים גור הקריא את "אני נושא עמי", בליווי רעייתו טליה בקלרינט. אירנה אלון הגישה מונולוג עוצמתי מתוך "המזוודה" של שולמית לפיד, לצד חנה קוטלז, חיה ערוסי ואייל דודסקו. מקהלת "מפגש", בניצוחה של לאנה פיץ, ביצעה את "הליכה לקיסריה" ודנית דרימר קראה שיר נוקב שכתבה על אימה, מרים הירש: "אימא שלי מעולם לא צוחקת בקול... ילדות שאבדה באימי השואה". גם בני הנוער של קצרין לקחו חלק בטקס, כשפתחו את הערב בחולצות שחורות כסמל לאבל ולחורבן, שבו לבמה בחולצות לבנות עם דגלי ישראל בזמן ביצוע השיר "יש לי סיכוי". המעבר החד סימל את הניצחון הגדול מכולם - הקמת המדינה והמשכיות הדורות. בעוד מספר הניצולים הולך ומתמעט, טקס זה הוכיח כי בקהילת קצרין, לפיד הזיכרון מופקד בידיים בטוחות. כפי שנאמר בטקס: "עלינו לוודא שזיכרון השואה יהיה צרוב לדורות - בכל בית ובכל לב". דנה הראל גילה פפר סק, דור שני לניצולים ומחברת הספר "קוראים בשמה", קראה את טקסט ה"יזכור" של אבא קובנר. גילה, שהקדישה את ספרה לאימה המנוחה פלה פפר ז"ל, סימלה בקריאתה את מחויבות החיים למתים הנר השני הודלק על ידי שמואל שרף, שחזר לרגע היותו ילד בן שבע בצעדות המוות: "אבי נשא אותי בשארית כוחותיו על כתפיו כשביקשתי שישאירו אותי מאחור", העיד בדמעות